פירוש על משלי 29:10

יבקשו נפשו. ל' חבה ונראה שכן הוא כמה שאמר דוד לאביתר (שמואל א כ״ב:כ״ג) אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך מי שיגמול לי חסד יגמול לך ואין הפותרים מודים לי:

אנשי דמים. הם שונאים התום והיושר כי דרכו הפך דרכ' ואולם הישרים בקשו רצונו בכל עוז וידמ' שקר' תום הכח המתעורר מפאת השכל כי אין תאוותיו כי אם לתמימות ושלמות והנה אנשי דמים הולכים אחרי בעלי ריבו והוא הכח המתעורר אל התאוות ולזה ישנאוהו אך הישרים יבקשו רצונו בכל עוז כי תאוותיהם הם תמיד אל הטוב והתמימות:

אך עם התם לא יצר לחכם כי גם שהוא בלתי חכם כמוהו לא ימאס תם באומרו מי נתנני עם תם משולל חידוד והלואי הייתי עם איש מחודד וטועם מדבש חכמתו ולא עם תם הזה עם היותו בר לבב כי הלא אנשי דמים הרעים וחטאים הן הם אשר ישנאו תם כי לתמותו בטוהר לבו כל אשר יראה מרעותיהם יגיד ותגלה רעתם אך אשר הם ישרים כאיש החכם אדרבה כל כך ישמחו בו שיבקשו נפשו ויאמרו תמיד מי יתן והיה לנו נפש טהורה משוללת ערמות ותחבולות כנפש התם הזה: