פירוש על משלי 29:9
רש"י
איש חכם נשפט. מתוכח עם האויל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רלב"ג
איש חכם. הנה כשישפוט איש חכם את איש אויל ונשאו ונתנו עמו בדברים הנה לא יניח האויל את החכם לדבר דבריו ולהשלימם אך פעם יכעס על מה שישמע מדברי החכם ולא יניחהו להשלימם ופעם ישחק וילעיג על מה ששמע מדבריו ולא יתן לו נחת להשלמת דבריו כדי שיוכל להשלים התכלית אשר כוון לבארו בדבריו וכאילו הזהיר בזה המאמר החכם שלא יתוכח את האויל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
הנה אין ספק כי לא תנוח דעת החכם רק עם חכם שכמותו אמנם אם יפגוש להתווכח ומה גם בהיות לו דין ודברים עם מקביל אליו והפכיי הלא יצטער והנה שלשה המה הנגדיים אליו א' אויל משובש בדעותיו בעל מדות רעות טפש וא' תם וא' כסיל ע"ה גמור נגדיי אל החכם כד"א בן חכם כו' ובן כסיל כו' והנה היה הדעת נוטה שעם כל א' מג' אלה יצטער החכם אמר כי כל צערו אינו אלא עם האויל כי הלא בהיות איש חכם נשפט בפני דיין עם איש אויל הנה החכם יבחר מחנק נפשו בטפשותו של אויל ועל כן יכעוס החכם ואחר אשד יכעוס ורגז ישיב אל לבו ויאמר לא זו הדרך להתנהג עם זה שגם הוא כועס ומיטפש יותר ואולי גם יגע בכבודי על כן טוב טוב לעשות עצמי כמשחק עמו ואז שב ומראה לו פנים שוחקות ומראה אהבה ופיוס לומר אל נא תהי מריבה ביני ובינך כי אחים אנחנו אומר בלבו אולי ישוב מעקשותיו ומרוגזו וכל זה איינו שוה שאדרבה יגבה לבו אז יותר וכלה רעה באופן שלא ימצא החכם מנוח לו עמו וזהו איש חכם נשפט את איש אויל ורגז החכם ושב ושחק ואין נחת לא בזה ולא בזה באופן שטוב לחכם להפסיד משלו מלהשוות עצמו עמו שאינו לפי כבודו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy