פירוש על משלי 3:12

וכאב את בן ירצה. שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:

כי את אשר יאהב. כי השם ית' יוכיח את אשר יאהב וירצה להתנהג עמו כאב את הבן שייסר אותו לטוב לו וכאשר תעשה כן יגיע לך מן התועלת מה שתפשפש במעשיך ובדעותיך עד שיתברר לך מה שנתישרת לחטא בו נאמרו ויגל אזנם למוס' ויאמר כי ישובון מאון:

ולא אומר לך טעם לפגם המואס במוסר כי הלא פורע חובך אתה ולמה תקפיד אך אתן לך טעם לשבח קבלת התוכחות אף אם לא עון לך והוא כי הנה נתחבטו הראשונים על מה זה יתיסר אשר לא חטא על הנפש ויש אומר כי לולא איזה חטא גם שיהיה קל לא ייסרנו יה גם יסורין של אהבה. והנכון אצלנו שעם היותו זך בלי שמרי חטא או עון ירצה הקב"ה לזכותו שיסבול עון דורו שתהיה זכות הרבים עליו ותגדל מעלת מחיצתו ע"י כן גדר נמרץ כי בגלל אשר ה' חפץ דכאו החלי עוד יוסיף על אהבתו אשר אהבו אהבה עזה מאד וכמז"ל על פסוק ה' אמר אלי בני אתה שפי' על מלך שמקבל יסורין בעד ישראל וזה לשונם כעבד שעשה לרבו קורת רוח ואמר לו מחבבנא לך כברי ע"כ. הנה יראה מרז"ל שסובל יסורים בעד ישראל שהם יסורי אהבה מחבבו הוא ית' על מה שאהבו ומעלהו מגדר עבד לגדר בן כאמרו כעבד וכו' ואמר לו כו' וזה אפשר תהיה כונת מז"ל ומתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין ומה אם בהן עבד יוצא לחירות יסורין שממרקין כל גופו של אדם לכ"ש והוא אצלי ממש שהבא מהדין כנדון שע"י יסורין יוצא העבד מנדר עבד איש אל גדר בן שהוא בכלל ישראל הנקרא בן לה' כפשוטו ועל כן נקרא בן חורין כי בא אל גדר כן וע"ד זה איש הישראלי על ידי יסורין של אהבה יעלה מכלל עבד ה' לבן. ואין לומר שעמנו שיוצא לחירות מנגינותיו כי הלא במסכת ברכות נדרשת בפי' דרשה זו על יסורין של אהבה שהן בלי עון. העולה מזה כי ע"י יסורין של אהבה יעלה מקבלם אל חבה יתירה לפניו ית' כאב את בן וזה יאמר פה לתת טעם אל יסורי אהבה בל יקוץ מקבלם ואמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח לומר הן אמת כי יאהבנו טרם התוכחת כי את אשר כבר יאהב יוכיח ושמא תאמר א"כ מה יתרון לו עתה אחר התוכחת לז"א וכאב את בן ירצה לומר הנה באהבה יש גדרים יש גדר אהבת הרב את עבדו או משרתו אך לא תהיה רצוגו שלמה עמו באהבתו אותו כאהבת אב את בנו והנה מתחלה יאהב אותו אהבה סתמית ויוכיחנו אך יתוסף עתה שכאב את בן ירצה אותו וזה אמר וכאב בוא"ו כי היא הוראת מה שיתוסף בו ושינה מאהבה אל רצון לומר גם שישראל דרך כלל יקראו בנים למקום ויאהבם כאמרו בנים אתם לה' אלהיכם וזהו דרך כלל מפאת נפשותם אך לא שכל א' יעלה על רצונו ית' באהבה עזה מאד כאב את בן שנפשו קשורה בנפשו אמנם אשר יוכיח ה' יסורין של אהבה יעלה על רצונו ית' כבן וזהו ירצה: או יאמר וכאב את בן וכו' שלא נשוה תוכחתו ית' אל הצדיק כהוכיח האב אל הבן כי אף שאהבת עולם יאהבנו בעת יוכיחנו ובשבט יכנו לא יבצר מלהראות לו בפנים זועפות וגם שלבו לא כן עמו בעצם בהוכיח אותו כאשר בעת ירצהו או יפיק רצונו אמר כי לא כן הוא ית' עם הצדיק כי אם שאף בעת שיוכיח הוא כאב את בן ירצה כלומר כאב את בן בעת שירצה אותו ויפיק רצונו ולא בעת שיוכיחנו או יאמר כי אף בעת שיוכיח ירצהו כאב את בן: