פירוש על משלי 3:13

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:

אשרי אדם מצא חכמה. כמה מאושר האדם שימצא חכמות השם יתברך דברים לפי מה שאפשר לו ואדם שיוציא מלבו תבונה בדרכים הנזכרים במה שקדם:

ראוי לשום לב מה היא סחרה ומה היא תבואתה ואיך יעריכנה ככסף וחרוץ והם טפלים אליה ולא עוד אלא שאמר שסחרה טוב מכסף שיורה אך לא מחרוץ חלילה ועוד שהוא הורס מאמרו זה באמרו יקרה היא מפנינים והלא מתחלה לא אמר רק שטובה היא מחרוץ שיורה אך לא מפנינים: אמנם הלא ידענו כי הנקרא חכמה הוא לימוד תורה שבע"פ אחר ידיעת תורה שבכתב אסור ללמד בשכר כדבר שנאמר כאשר צוני וכו' מה אני בחנם כו' ועל כן תגדל אשמת אשר לא ילמד כמאמרנו במאמר הכתוב הוי כל צמא לכו למים כו' בלוא כסף ובלוא מחיר והנה דרכו של עולם הוא כי הנקנה בדמים יקרים חשוב יותר מהניתן בחנם כי ע"כ נחשבו יקר חרוץ ורב פנינים כי מיעטו אמר ראו עתה כי לא זה דרכה של תורה כי אשרי אדם מצא חכמה כלומר שמצאה בחנם כדינה ואדם מעצמו יפיק תבונה בלא כסף ובלא מחיר: