פירוש על משלי 30:3

ולא למדתי חכמה. ולא דעת קדושים ידעתי, שגרעתי או הוספתי על דברי משה:

ולא למדתי חכמה. ואין בי כח לדעת דעת קדושים והם המניעים אשר לגרמים השמימיי' הנה תקרה לי מצד חסרוני מבוכה חזקה באלו הדרושים שאזכיר ובדומיהם לולי מה שהושרתני אליו התורה הא' הוא שכבר יפול ספק במה שנתפרסם שכבר ישפעו כתות מהשמי' ישלם בהם מה שבארץ כמו שנראה שישפעו מהשמש תקופות היום ותקופת השנה אשר להם מבוא נפלא בדברי' הטבעיים בכל מה שתחת גלגל הירח ונראה כמו זה בירח ר''ל שכבר יגיע ממנו רושם באלו הדברים השפלים וכן ההקש בנשארים ואין הענין בקצתם יותר מפורסם ויותר נגלה מקצת והספק הוא על זה התואר:

ועל השנית כי לא למדתי חכמה די ספוקי ממורי ולא בשלתי כל צרכי הלא זה היה אם שכלי היה ככל שכל אנושי אך ידיעתי עלתה על כל בני אדם ומה ידעו ולא אדע וזה אמר ולא למדתי חכמה כמתמיה ואומר האם הוא שלא למדתי חכמה ונשענתי על משענת שכלי כי רב הלא הביטה וראה כי ודעת קדושים אדע והוא כעדות הכתוב כי חכמת אלהים בקרבו ואם כן אפוא אם דעת קדישי עליונים ידעתי מה חסרתי חכמה או מי ממורי ילמדני אז יותר מהשגתי ואם כן אף גם זאת הטענה איננה: