פירוש על משלי 30:4

מי עלה שמים. כמשה:

מי עלה שמים. מי מהדברים השפלים עלה לשמי' או מי מהשמי' ירד לארץ שיתכן שיהיה התיחסות בין השמים ובין הארץ באופן שיתכן שישפעו כחות מהשמים ישלם בהם מה שבארץ כי זאת השאלה עמוקה ומסופקת מאד מפנים רבי' ונזכיר מהם היותר חזקים לקצר המאמ' בזה האופן הא' הוא שכבר ידמה שיחוייב היות למשפיע בפועל באופן מה שאצל מקבל השפע בכח והמשל כי האש לא תשוב מה שהוא חם בכח חם בפועל אלא מפני שיש לאש חום בפועל ובהיות הענין כן והו' מבוא' במה שאין ספק בו שאין לגרמים שמימיי' דבר מאלו האכיות אשר ישפעו מהם באלו הנמצאות השפלו' ר''ל החום והקור והלחות והיובש הנה יפול ספק חזק איך ישפעו אלו האכיות והנמש' להם מהגרמי' השמימיים והאופן הב' והוא חזק העומק ג''כ הוא שכבר יחשוב חושב שהדברי' המתחלפים יחוייב שתהיינה התחלותיה' מתחלפות ולזה ידמה שיהיה מחוייב היות ההתחלה מתיחסת למה שהיא לו התחלה עד שתהיה התחלת הדברים הבלתי נפסדים זולת התחלת הדברים הנפסדים ולפי שהתחלת הדברים הבלתי נפסדים יחוייב היותה בלתי נפסדה הנה ידמה שיחויב מזה היות התחלת הדברים הנפסדי' נפסדת וזה ממה שירחיק היות השמים התחלה למה שבארץ אלא שאם יונח שעלה לשמי' דבר מאלו הנמצאות השפלות והוא נפסד כמו הם ובעל תכלית וממנו ירדו וישפעו אלו הכחות וזה דבר בתכלית הזרות והביטול ואם רצינו להשלי' הספק בזה הצטרכנו למאמ' ארוך לא יכילהו זה הביאור ויספיק לנו מה שזכרנו מזה והספק הב' מי אסף רוח בחפניו השמי' להיות נאצל מכללם רוח א' באופנים והם היסודות והיא רוח החיה אשר באופנים שקראו הפילוסופי' הנפש הנאצלת מהגלגלי' והתבאר מציאות' בס' ב''ח כי בזה גם כן ספקות עמוקות כמו שביארנו בה' מספ' מ''י הא' איך ישפע א' בלתי מתחלק מרבים והב' איך יתכן בעלול שיהיה יותר שלם מכל א' מהעלות הקרובות אשר שפע מהם כי זה ענין הנפש הזאת שזכרנו עם מניעי הגרמי' השמימיים ששפע' מהם וכבר יפול ספק עוד איך יסתבך זה הרוח ביסודות ובאי זה אופן יתכן בו זה והספק הג' הוא מי צרר מים בשמלה באופן שיהיה רקיע בתוך המים העליוני' מחלק מה מהם כמו שנזכר בתור' ויתבאר מדברינו בספ' מלחמו' ה' שיהיה מחוייב שיהיה שם בין גלגל לגלגל גשם בלתי שומר תמונתו הוא הנקר' מים העליוני' והנה הספק בזה הוא כי זה הגר' העליון הוא נקי מהאכיו' אשר ישלם בהם הקרוש וההתקשות לדברים ולא יתכן ג''כ שנניח חדוש העולם בהם מצד קור או חום יהיה סבת בהם הענין בגשמים אשר אצלינו שקצתם יקרשו מהקור וקצתם יקרשו מהחום כמו שיתבאר בס' האותות והנה השאלה עמוקה וקשה מאד ואם באנו להרחיב המאמר בה ובמה שיפול מזה מהספק במציאות המים העליונים אשר הספק ההוא הוא ג''כ בכח זאת השאלה הצטרכנו למאמר ארוך מאד וכבר יעמוד על זה במעט עיון מי שיראה מדברינו בג''ה בה' מספר מ''י והספק הד' הוא מי הקי' כל אפסי ארץ באופן שיהי' זה החלק נגלה ממנ' לא יקיפוהו המים כמו שהיה ראוי לפי הסדור הטבעי וזה כי אם אמרנו שהסבה בזה משפע הגרמים השמימיים כמו שזכר הפילוסוף הנה יתחייבו הספקות הנזכרו' בספק הראשון מאלו ועוד שכב' בארנו בספר מ''י ובבאורינו לספר השמי' והעולם שא''א שייוחס זה אל הכוכבי' שאם היה הענין כן היה מחוייב שיהיה הנגלה מהארץ שלם סבוב כי הכוכבים ההם הם סובבי' סביב הארץ סבוב שלם ואנחנו לא נמצא הנגלה מהארץ יותר מי''ב שעות כמו שזכ' בטולמיוס היוני שנתבא' מהלקיות הירחי' שהבינו מהם המזרחיי' והמערביי' ובכלל אין דרך לחכם לעמוד על סבת זה אם לא יעזר במה שזכר' התור' מזה מה שמו ומה שם בנו כי תדע הנה קראו לסבה הקרוב' לזה הפועל בן כי היא עלולה מהעלה האחר' הגבוה ממנ' ורצה בזה אמו' לי מה היא הסבה הפועלת בזה ואם אמרת שהסבה ההיא תפעל זה באמצעו' סבה אחרת יותר קרובה קרא שם לזא' הסבה הקרוב' שיאו' שישפעו ממנו אלו הדברי' לפי מה שיורה עליו שמו והמשל באלו השמו' כי אנחנו נאמ' כי הש''י ברא האד' באמצעו' השכל הפועל והשכל הפועל בראהו באמצעו' זרעי הזכר והנקבה הנאו' להיו' ממנו זאת ההוי' כמו שהתבא' בטבעיו' ואולם באלו הספקות שזכרנו לא תוכל לקרוא שם לא לפועל ולא לבנו באופן יאות להיות ממנו זאת ולזה צריך שתקרא אלו המחשבות המחויבות ספק באלו הדברים ותשען על אמרת הש''י בתורה ובנביאים שהתבאר ממנ' אמונת אלו העניני' אשר נפל בהם הספק והוסר הספק מהם במה שזכר' מחדוש העולם כי לא נצטרך אחר זה לבקש באלו הדברי' סבות ממין הסבו' אשר יותנו בדברי' הטבעיי' וכבר התבאר כל זה מדברינו במאמ' הה' והו' מספר מלחמו' ה':

ועל הג' אמר מי עלה כו' לומר אל תקל אשמתי באמרך כי לא עלה על לב שכל רוחות שבנשים יזיזו את שכלי ולבבי ממקומו כי הלא הן אמת שהוא פלא לחשוב כדבר הזה יוכלו להטות חכמת אלהים אשר בי אך לפחות היה לי לחוש ולפרוש בשיתי שומי לבי ועיני וכל מעיני להוליד בן יהיה שמו כשם הגדולים כמוני היום ומאותם הנשים אשר הטו לבבי אשר לא מבנות ישראל המה לא יצא בן כמוני והיה לי ממי ללמוד מגדול העולם הוא משה רבינו עליו השלום כי מי כמוהו כי מי עלה שמים בתוך האש הגדולה ולא שורף בהבל פיו של מלאכי השרת כמוהו ושמא תאמר הלא חנוך ואליהו עלו שמים לזה אמר וירד והוא כי חנוך ואליהו לא עלו לרדת לגור בארץ בהוייתם הראשונה על כן לא יפלא כי הלא בעלותם נהפכה גויתם מאיכותם טרם יעלו אל הרוחניות העצמי כמאמר חנוך אל רבי ישמעאל כאשר שאל מאתו אופן עלייתו ואמר ליה אברי נעשו לפידי אש ושערותי וכו' הנה הודיע ב' דברים לבל יפלא אחד כי חומרו נהפך איכותו שנית שגופו ונפשו לא יהיו יחד במצב א' כאשר בעודו פה כי הלא אבריו הנה הנם במקום ממשות לפידים בשמים התחתונים אך נשמתו עלתה מעלה מעלה וכן אליהו הסערה שעלה בה הפכתו מחומריותו אל לבוש דק וישאר שם להתלבש בו ברדתו כנודע אך לא כאלה עלית משה אדונינו עליו השלום כי אם מבלי תשתנה איכותו עלה למעלה מן השמים כד"א ומשה עלה אל האלהים וזו תלונת המלאכים מה לילוד אשה בימנו ובאיכותו וירד לגור בארץ ואין זה כי אם שגם חומרו מתחלה היה זך בלי שמרי חלאת עכירות בני אדם ואין דומה לו וזהו מי עלה שמים וירד. או יאמר וירד לומר גם כי תאמר אלי כי בעלותו השמים אל האלהים נפשט מחומרו וישאר בגלגלים הגשמים ונפשו עלתה מעלה מעלה הלא יגדל כחו במה שוירד כי הלא בשובו למטה שב ויתלבש בגלגלי כהוייתו בארץ הלא שלט בכל ד' יסודות יורה כי גם איכות גופו למעלה מהם ובראשון החל הוא יסוד האש וזהו וירד כי איך ירד ולא נכוה ביסוד האש אשר למטה מהשמים ויותר תפלא הירידה מהעליה כי הלא העליה היה בדבקות ורצון מאתו יתברך ועל ידי כן לא יפלא אך באמור אליו יתברך לך רד ומה גם לרבותינו ז"ל האומרים שהיה הוא יתברך בכעס ואמר לו רד מגדולתך ועם כל זה וירד ולא הוזק חומרו ביסוד האש הלא יורה כי זולת גדולתו בשמים גם בגוף ונפש שלט ביסוד האש כמדובר: וגם שלט ביסוד הרוח וזהו מי אסף רוח בחפניו וזה במכת השחין שצוהו יתברך יקח מלא חפניו פיח הכבשן וזרקו משה השמימה ואמרו רז"ל עד כסא הכבוד ונוראות יעלה איך לא זורה ברוח מצויה מידו של משה עד יסוד האש ומה גם פיח הכבשן אשר ידפנו רוח עד בלתי השאיר כל זכר לו אך לזה נשית לב למה לקחוהו אהרן ומשה יחד בחפניהם ואחר כך זרקו משה לבדו וכן מה צורך לזורקו השמימה ומה גם למז"ל שזרקו עד כסא הכבוד אמנם ביארנו יפה בעתו מז"ל שהמכות היו דצ"ך על ידי אהרן בא"ח על ידי משה עד"ב על ידי הקב"ה שחין על ידי שלשתן וכתבנו שאהרן שלט ביסוד המים ויסוד העפר על כן צפרדע שביסוד המים וכמם שביסוד העפר היה על ידי אהרן ומשה שלט גם ביסוד האויר ויסוד האש על כן היו חשך שנתעפש ונתעבה האויר וארבה שהם ברית המתיחסות לאויר וברד שהיה בו יסוד האש מתקיים תוך כדור אבן הברד על ידי משה ובשחין רצה הוא יתברך יהיה על ידי שלשתן כי רצה הוא יתברך ילקו האנשים בד' יסודותיהן בשחין וילקה גם שרו של מצרים כמז"ל ויהי השחין בחרטומים חרטומים כתיב מלמד שגם שרו של מצרים לקה על כן למען יחולו בד' יסודות האנשים היה מאבק שהוא לעומת העפר ויקחוהו אהרן ומשה בחפניהם לכלול גם מים ואש כי על ידי אהרן קנה איכות ללקות בלחות יסוד המים ולהיות שהיו שתי מינים כמז"ל לח מבחוץ ויבש מבפנים למען ישרפו באש הפנימי ובבואם להתגרר יפגעו בלח שקשה בו הגרירה ויצר למו על כן הוצרך יהיה האבק בחפני אהרן לקנות הויית הלחות שמבחוץ נוסף על העפר ויתאחד עמו משה להקנות בו כח אש להיות יבש ושורף מבפנים על כן הוצרך יקחוהו שניהם כאחד ועדיין היה צריך להעשות הנס על יד איש שולט ביסוד הרוח והוא כי ללרוית גם השר והוא רוחני ועליון אין יד בן אדם שולטת להכות בו על כן צוה הוא יתברך יזרוק השמימה עד כסא הכבוד למען מכסא כבודו יתברך יוכה השר שתחת כסא כבודו יתברך והנה ליזרק למעלה ללקות גם השר במה שלוקים אנשיו הנה יזרנו הרוח ולא ישאר מאומה על כן צוה הוא יתברך יקחנו אחר כך משה לבדו נחפניו שע"י קליטת חפניו אשר הוא שולט ביסוד הרוח הקנה באבק זו כחו שלא ישלוט בו הרוח ויזרקנו השמימה למעץ לא יוכל הרוח להפיצו כי בהזרק בחפני משה השולט באויר לא ישלוט הרוח באבק שהיה בחפניו באופן שהיה יסוד הרוח כאלו אסף וקלט אותו בחפניו ולא נשב באבק כאלו מידו עד יסוד האש רוח לא היה וזהו מאמר שלמה בחכמתו מי אסף רוח בחפניו הנה ששלט למעלה במקום להבת שלהבת מלאכי קודש וביסוד האש ויסוד האויר וגם שלט משה ביסוד המים שעל נטית ידו של משה בלי מטה האלהים נבקע הים כמז"ל הרם את מטך והפרישהו ממך ונטה את ידך ונצבו כמו נד וקפאו תהומות כאלו נצררו המים בצרור בל יצאו ויתפשטו ולא על ידי איכות כח קדושת נפשו המלובשת בחומרו כי אם בשמלה שהוא בנטיית ידו הגשמית אשר היא מלבוש ושמלה שאת הרוח ונשמה יעטוף כמז"ל הרם וסלק את מטך ונטה את ידך כמדובר שבנטית ידו צרר מים במה שהיתה שמלתו לנפשו כי אין זה רק שהשליטו האלהים ביסוד המים ומי זה שלט גם ביסוד העפר כמשה כי מי הקים כל אפסי ארץ והוא כי על דבר קרח ארז"ל שבאומר ופצתה האדמה את פיה נעשתה כל הארץ כמשפך פי הארץ עמוק וכל סביבות הארץ גבוהים סביב ונעשו כמדרון והיה כל אשר לקרח ודתן ואבירם מתגלגל בכל מקום שהיה ויורד כמים הנגרים במורד וזהו מי הקים כל אפסי ארץ שהקים והגביה האפסים הם כל קצוי הסביבות של ארץ והיו משפעים והולכים עד אמצעות פי הארץ הנה כי מי לנו גדול ממשה ועכ"ז הביטה וראה מה שמו ומה שם בנו כלומר מה בין שמו של משה כי נודע בשערים שמו ותהלתו כי גדול שמו וראה מה שם בנו אם שם בנו גדול כשם אביו כי תדע כלומר כי הפרש זה ודאי תדענו שאיכי מביא לך ראיה מנסתרות ממך ועל מה זה לא היה לו בן יהיה לו שם כשם הגדולים וידמה לאביו אך הלא מעצמך תדע כי גם שצפורה צדקת היתה לבלתי היותה מזרע קדשי בני ישראל על כן גם בניה אבר ילדה בקדושה לא השיגה ידם להגדיל איכותם כלומר והיה לי אני שלמה ללמוד ממנו ולהדבק בנשים מבנות ישראל המה ולא בנכריות כי הן הנה היו אשר הטו את לבבו וא"כ אפוא גם הטענה השלישית לאמר כי לא היה פחד יסמוך חכם זולתי על רוח מבינתי כמוני כי אני רב שכלי היה לי אילן גדול ליתלות בו משא"כ ביתר אנשים כי הלא גם שלא אמנע מיראת הטיית הלב הלא מהראוי הייתי פורש לפחות למען אוליד בן ממלא מקומו כמוני בל יקרני כגדול העולם שמלא מקומו תלמידו יהושע ולא בנו אך אמור מעתה כי אין חכמה ואין תבונה לנגד המתחכם יותר על מצותו יתברך: