פירוש על משלי 30:33

מה נצטדק. בגביע. ט' טפל מה נצדק. אלא הוא לשון תלמוד. כולהו טצדקי דידעי עבדי. כלומר כל אלא הוא לשון תלמוד. כולהו טצדקי דידעי עבדי. כלומר כל הערמימות שיכולה לעשות עושה. בב"ק על בהמה שקשורה בחמה וברחה לה שחייב מי שהניחה. כך מה נצטדק מה ערמימות נוכל לעשות מעתה. אמרו לו גלוי וידוע לפני קונינו שלא חטאנו לא אנחנו ולא הוא. אלא האלהים מצא את עון עבדיך. א"ר יצחק מצא בעל חוב לגבות את שטר חובו. א"ר לוי כזה שהוא ממצה את החבית והעמידה על שמריה. ממצה כמו מיץ חלב (משלי ל לג).

כי מיץ חלב. כי כאשר תצא חמאה על ידי מיץ חלב ודם על ידי מיץ החוטם יותר מדי כן יצא ריב על ידי מיץ אפים של כעס. מיץ סחיטה פרימדור"א בלע"ז כמו (שופטים ו׳:ל״ח) וימץ טל וגו' ורבותינו פירשו אם נבלת עצמך על דברי תורה לדרוש ולשאול ספיקותיך לרבך ואפי' נראית לו כשוטה בלא לב סופך שתהא מנושא ואם זמות אם שמת זמם על פיך וחסמת אותו ולא שאלת לו הכל סופך כשישאלך דבר הלכה תתן יד לפה ותאלם שלא תדע לענות כלום בו כאשר מיץ חלב יוציא חמאה כן מיץ אפים שרבך כועס בך שלא הבינות מהר ואתה מתנבל עליה סוף יוציא מפיך אחר זמן הלכות רבות והוראות:

כי מיץ חלב. והנה הדברי' הטבעיי' אשר ימצא בקצת מותריה' תועלת ובקצתם לא ימצא הם אלו שזכר ודומיהם והוא שממיץ החלב שהוא מותר הגבינ' יוציא האדם חמאה שהיא יותר טובה ויותר ערבה מהגבינה וממות' מיץ האף יוציא האדם דם ביגיעתו בו להוציאו וישחית בזה עצמו וממות' הכעס אשר ראוי שיעזב ויונח יוציא האדם ריב ומדון אשר הוא גורם השחתות והפסדים רבים: ובכאן נשלם ביאור זה החלק שהגבלנו ביאור בזה הספר והוא נפלא מאד ורב התועלת לקחת מוסר השכל ותועלת מבואר מדברינו בביאור: