פירוש על משלי 8:11

מפנינים. מרגליות:

והטעם כי טובה חכמה וכו' והוא כי התורה שתים הנה בחינותיה א' מציאות חכמה שנית איכות קדושתה ואמר כי הלא במה שהיא חכמה בלבד טובה חכמה מפנינים כי אין למעלה הימנה ומה גם במה שהיא תורת ה' קדושה עד אין קצה כי הלא כל חפציך לא ישוו בה והוא כי הלא חפצי בני אדם רבים מספור יש יהי חפצו כסף וזהב ויש שררה ויש מלוכה וההיקש באלה אמר כי כלם אפס ותהו בערך התורה וזהו וכל חפצים אשר יהיו חפצי בני אדם לא ישוו בה שלא יהיה להם ערך שווי נגדה וזהו וכל חפצים לא ישוו בה וזה אומרו בה כלומר מפאת איכותה המיוחד לה לבדה כי קדושתם רמה גבוה מעל גבוה עד ה' אלהינו כנודע וא"כ מי זה האיש יקוץ בתוכחת העה"ז ולא יביט אל הטוב הצפון לו ע"י התורה לע"ה:

כי טובה חכמה מפנינים מפרש מ"ש קחו מוסרי ואל כסף, כי הדבר שקונים בעד הכסף גם אם יהיו פנינים שהם דברים יקרים טוב מהם מה שקונים בעד מוסר החכמה, שבו קונים את החכמה שתהיה קנין בנפש והיא טובה מפנינים וכבר אמר למעלה (ג' ט"ו) יקרה היא מפנינים, ושם מדבר מענין היוקר ושם בארנוהו, ופה מדבר לענין הטוב, שהפנינים הטוב שבהם הוא שיש בם סגולה להעלות חן על נושאם, והחן הזה הוא רק בעיני בני אדם, אבל ע"י החכמה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, כנ"ל ג' ד', ושם בארנוהו, וזה יותר מחן הפנינים, והגם שבעד הכסף יקנה דברים שהגוף חפץ בהם מאכלות ערבות ותענוגי בני אדם, ובעד החכמה צריך לתת ולהשליך כל חפצי הגוף ולחסום כל תאותיו, הלא כל חפצים לא ישוו בה, והיא יקרה מכולם, עד שמה שיחליף חפצי גופו בעד החכמה ישיג בעדם דבר היקר ונעלה יותר מהם: