פירוש על משלי לא:30

שקר החן. אשת החן ויופי אין מהללין אותה אלא הכל הבל ושקר אבל אשה יראת ה' היא לבד תתהלל:

שקר החן. אשר במה שתכין אל השכל פעמים יביא זה לטעות בדרושים העמוקים אשר לא תחובר להם יראת ה':

אמר מה שבעלה ויהללה הוא אמרו שקר החן כו' לומר אל יאמר איש כי חן אשה על בעלה או יפיה הם גרמת הללו אותה שע"י כן כל עניניה טובים ונכוחים בעיני כי הן אמת כי שקר החן כי לא הוא סבת זה וגם הבל היופי שאעשה ממנו עיקר להללה ומה גם כי לא בלבד אני שאינני קרוב לה כאשר היא קרובה אצל עצמה כי אם אפי' היא עצמה אם תתהלל אינו זר כי אשה יראת ה' היא תתהלל ע"י עצמה ממש ולא יגונה כדבר שנאמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל כו' כי על הכשרון בהיות אמת מותר להתהלל ומה גם עתה אני שאינני קרוב כ"כ אליה כעצמה: