פירוש על קהלת 12:6

עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף. זֶה חוּט הַשֶּׁדְרָה שֶׁהוּא לָבָן כְּכֶסֶף, וּבְמוֹתוֹ חָסֵר מוֹחוֹ וּמִתְרוֹקֵן וְיָבֵשׁ וּמִתְעַקֵּם בְּתוֹךְ הַחֻלְיוֹת וְנַעֲשֶׂה כְשַׁלְשֶׁלֶת. "יֵרָתֵק" לְשׁוֹן "רְתֻקוֹת כֶּסֶף":

עד אשר וגו׳. מוסב על המקרא שלמעלה בראשית הענין שאמר וזכור וגו׳, לומר זכור בוראך טרם שיהיה נעשה חבל הכסף כמו שלשלת ועל חוט השדרה יאמר שהוא לבן ככסף, ובמות האדם חסר מוחו ומתרוקן וייבש ומתעקם בתוך החוליות ונעשה כשלשלת:

ירתק. ענינו כמו שלשלת כמו ורתוקות כסף צורף (ישעיה מ יט):