פירוש על שמות 15:10
רש"י
נשפת. לְשׁוֹן הֲפָחָה, וְכֵן "וְגַם נָשַׁף בָּהֶם" (ישעיה מ'):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
נשפת ברוחך אמר ר''א (אבן עזרא על שמות ט״ו:י׳) מגזרת נשף, כי בנשף הביא רוח שהטביעה אותם. ורש''י פירש (רש"י על שמות ט״ו:י׳) לשון הפחה, כמו וגם נשף בהם ויבשו (ישעיה מ כד). ויפה פירש. ודעתי עוד שענינו כמו בבי''ת, נשבת ברוחך, מלשון כי רוח ה', נשבה בו (ישעיה מ ז), ישב רוחו יזלו מים (תהלים קמז יח), כי שתי האותיות האלה ישמשו בענין אחד, כמו על גפי מרומי קרת (משלי ט ג), על גבי, אם בגפו (שמות כ״א:ג׳), וכן ורכוש להם יבזור (דניאל יא כד), בזר עמים (תהלים סח לא), לשון פזור. וכן בשמות יחליפו אותם, שובך (שמואל ב י׳:ט״ז), שופך (דהי''א יט טז): ולרבותינו במשנה (פאה פ''ו מ''א) הבקר לענים הבקר, כמו הפקר, ומן עבשו פרודות (יואל א יז) יאמר עפוש (פסחים מה:), ואמר בן פקועה (חולין סט) במקום בן בקועה, מפני שנבקעה ומצאו שם בן תשעה חי. וכן על דעתי הכפישני באפר (איכה ג טז), הכבישני, מלשון ומלאו את הארץ וכבשוה (בראשית א כח), יכבוש עונותינו (מיכה ז יט). ובלשונם עוד מדה כפושה (יבמות קז:), כמו כבושה:
וענין הכתוב, כי ברוחך הקשה והעזה נערמו מי הים, ונשפת ברוחך אשר אתה מנהג הים וכסמו ים זהו וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות י״ד:כ״ז), כי שב לנשוב בו הרוח כאשר יעשה באיתנו בשוא גליו.
וענין הכתוב, כי ברוחך הקשה והעזה נערמו מי הים, ונשפת ברוחך אשר אתה מנהג הים וכסמו ים זהו וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות י״ד:כ״ז), כי שב לנשוב בו הרוח כאשר יעשה באיתנו בשוא גליו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
נשפת ברוחך. מגזרת נשף. כי בנשף הבאת רוח שהטביע אותם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy