פירוש על שמות 16:15

ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא. הענין שנאמר תחילה שקראו שמו מן ואח"כ נזכר כי לא ידעו מה הוא, שהיה לו לכתוב תחילה שלא ידעו מה הוא לכן קראו שמו מן, והענין בזה שבאמת ראו מה הוא, רק שלא היה להם השגה איך יהיה להם קיום מדבר רוחני כזה, שבאמת היה להמן לבוש דק מאוד, כדאיתא בזה"ק (בשלח ס"א:) מזונא דאשתכח להו לישראל בההוא זמנא במדברא מאתר עלאה דאקרי שמים הוא, מזונא יתיר דקיקא דעייל יתיר לנפשא מכלא וכו' שהלבוש בעולם הזה שהיה להמן כמו המלאך כשיורד לעולם הזה מוכרח להתלבש בלבוש, וזה שנפלאו מאוד איך מדבר זה יהיה להם קיום בעולם, וזה שמסיים ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה, שזה הוא הלחם המחיה את ישראל, שלא ישיג מאין יושפע לו מאיזה סבה, וכן לא ישיג היאך יוכל להתקיים משפע כזה, וזה הוא הקיום של ישראל שידע שלא על הלחם לבדו יחיה האדם ורק המוצא פי ה' הוא המחיה.

מן הוא. הֲכָנַת מָזוֹן הוּא, כְּמוֹ "וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ" (דניאל א'):

ויראו. אומר רבינו שלמה כי בלשון ישמעאל תרגום מה הוא. מן הוא. והמגיד לו ככה לא דבר נכון. כי תרגום מה הוא. בלשון ישמעאל מה הוי רק מן הוא. תרגומו מי הוא. כי איננו נופל מן בלשונם כי אם על אדם. כי פי' מן הוא מגזרת אשר מנה את מאכלכם.