פירוש על שמות 18:4

כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה. יובן בס"ד ע"ד שכתבו המפרשים ז"ל ע"פ ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי כי העושים לו נס בזכות אחרים לא יזכה לראות בנס שלו אבל אם הוא בזכותו יזכה לראות הנס שלו בעין ובזה פי' ז"ל ה' לי בעוזרי דייקא כלומ' בזכותי ואזי ואני אראה בשונאי שאזכה לראות בנס שלי שהוא אבדון של השונאים עכ"ד ז"ל והנה כאן גבי מרע"ה כשתפסו אותו להרגו מענין המצרי באו להכותו בחרב ונעשה לו נס שנעשה צוארו קשה כשיש ולא ניזוק ושוב עשה לו הקב"ה עוד נס ג"כ שברח מידם. והנה יש לחקור דלמה לא עשה לו הקב"ה נס שמתחלה יברח ולא יתפסו אותו כלל והנס האחרון היה צריך לעשותו מתחלה ולמה היה הדבר שיתפסוהו תחלה ויכוהו בחרב ויעשה לו נס פלילי שיהיה צוארו כשיש ולא יזוק ואח"כ יעשה לו נס שברח מידם והיה די בנס אחד דוקא ובודאי שכל מה שיש למעט בנסים שהם הפך הטבע הוא טוב וזה הנס שנהפך בשרו לשיש הוא נס פלילי הפך הטבע ואמנם כפי האמור אתי שפיר דהנה מרע"ה היה לו זכות רב וניצול בזכותו ולא בזכות אחרים ולכן כדי שיראה הנס בעיניו הניח השי"ת שיתפסוהו עבדי פרעה ויבואו להרגו ויהפך בשרו לשיש ולא יזוק ואין לך נס הנראה לעין יותר מזה כי זה דבר הניכר בעין שהחרב היא על צוארו ואינו ניזוק ולא כמו הבריחה דליכא דבר מעשה נסים הנראה בעין ורק הוא שיהיה נעלם מהם כדי שיברח וז"ש כי אלהי אבי בעזרי דייקא כלומר שהעזרה והנס הוא בזכותי ולא בזכות אחרים וע"ד שפי' ז"ל בפסוק ה' לי בעוזרי וכאמור והראיה שהנס הוא בזכותי הוא ממה שהצילני מחרב פרעה מחרב דייקא ולא אמר ויצילני מפרעה דמשמע שהצילו שברח מאת פרעה אלא הצילני מן החרב ממש שהיתה החרב על צוארו וניצול ממנה ולמה עשה הקב"ה באופן זה שיתפסהו פרעה ויכהו בחרב ויהיה ניצול אלא ודאי כרי שיראה הנס שלו בעין וא"כ ממה שראיתי הנס שלי בעין על כן יש להכריח מזה שהנס היה בזכותי ולא בזכות אחרים.

ויצלני מחרב פרעה. כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שם):

ושם האחד. מנהג ל' הקדש לאמר פעמים ככה השני. ופעמים האחד. כמו שם האחד בוצץ ושם האחד סנה.