Chasidut על שמות 18:4

וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל גִּיֵּר גֵּרִים (עי' ב"ר ויצא פ"ע ובמ"ר קהלת), וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כַּמּוּבָא (מ"ר במדבר פ' יט), וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים. וְכֵן יִתְרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ח:ב׳): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר,

ושם האחד אליעזר (שמות יח ד). לא אמר ושם השני. הוא על פי מאמר רז"ל (מכילתא יתרו יח א) שהתנה יתרו עם משה שיקח בן הראשון לעבודה זרה, (הגם שמשה בטח בי"י שישמרהו מזה), על כן לא רצה שיהיה השני בצירוף עם הראשון, על כן אמר מחדש ושם האחד בלי צירוף החיבור, נ"ל:

כי אלקי אבי וכו' (שמות יח ד). חסר תיבת אמ"ר. ובעלי הפשט אמרו דקאי על תיבת אמ"ר שבפסוק הראשון. ולא אדע מה יעשו ביעקב ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי כו' (בראשית לב לא), ואצל שני בני יוסף כי נשני אלקים (בראשית מא נא), כי הפרני אלקים וכו' (בראשית מא נב). אך הוא לדעתי במקום שהוא מן הצורך להזכיר שם שמים, לא נאמר תיבת אמ"ר, כי לא אמרו בפיהם הטעם בכדי שלא להזכיר שם שמים בחנם, אך טעמם היה כמוס עמהם, והכל רמזה התורה בחן מליצותיה: