פירוש על שמות 21:22

וכי ינצו אנשים כו'. ידוע מה שאיתא בזוהר הקדוש ברעיא מהימנא ואנו פרשנו מעין זה בדיוק כי יש לדקדק למה מתחיל קודם לשון רבים ונגפו ואח"כ לשון יחיד ענוש יענש. כאשר ישית עליו ואח"כ ונתת נפש לשון נוכח. ע"כ י"ל בעזרתו ית' הכל שקאי על בית שני שנחרב שהי' בו תורה וגמילת חסדים רק בעון שנאת חנם. וידוע שרצונינו לעשות רצונו ית' אלא שאור שבעיסה כו' זה הוא היצה"ר המחטיא הגם שמצווה הלא כתיב כי הגדיל לעשות וכמו שאיתא בגמרא שמניח א"ה כו'. וי"ל פשוט הגדול לעשות שעושה יותר מאשר נפקד כי הבא לטהר מסייעין לו סתם משמע גם היצה"ר כי קאי על הכל. וזה וכי ינצו אנשים לשון שנאת חנם ומריבה ע"י זה ונגפו כו' ויצאו כו' קאי על ציון ענוש יענש המחטיאם במזיד כי אז לא הי' שיעבוד מלכיות כ"א שאור שבעיסה ונתן בפלילים כמו ששופטים ע"ז וי"ל נמי ע"י תפלותנו מעלים ממנו ניצוצות קדושים וכמו ויעמוד פנחס ויפלל פשוט קאי על תפלה. ואם אסון יהי' כמו שהי' באמת שכמה נהרגו ונתת פי' מעלים ממנו כל הניצוצות של חיות של סט"א ומעלים למעלה ואח"כ בא לישראל ע"י שורש כל הנשמות הוא משרע"ה וזה ונתת נפש כו' עיין תחת עין פי' כל החיות מכל הניצוצות של הסט"א לוקחים ע"י זה ובא לישראל להוסיף קדושה ע"י שורש כל הנשמות היא משה רבינו ע"ה הן לנפש והן לראות קדושתו ית' והן לעשות מעשים טובים וכן לרוץ לדבר מצוה וזה עין תחת עין כנ"ל וכן הכל:

וכי ינצו אנשים. זֶה עִם זֶה, וְנִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה:

כאשר ישית עליו בעל האשה כשיתבענו הבעל בב''ד להשית עליו עונש על כך. לשון רש''י. (רש"י על שמות כ״א:כ״ב) ונכון הוא. וכן כאשר ייטב לך (בראשית מ יד), ורבים ככה. והכונה, כי הוא חייב בדמי הולדות כאשר ישית עליו הבעל, ולא כאשר תשית עליו האשה, כי אין לה חלק וזכות בהן. אבל אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות כ״א:כ״ב) תרגם כמה די ישוי עלוהי. ואמר ר''א ככל אשר ישית עליו בעל האשה או יתן בפלילים. כאלו אמר שיתפשר עמו לרצונו, או ישלם כדי דמיהן על פי ב''ד. ואיננו נכון, כי מה טעם להזכיר זה. ולפי דעתי, בעבור שאין בולדות היזק ניכר, כי מי יודע אם יצליחו, אמר הכתוב אע''פ שאין כאן ממון תשלומין, נשים עליו עונש, והוא כמו קנס וממון שיטילו אחרים עליו על כרחו. וכן ויתן עונש על הארץ (מלכים ב כ״ג:ל״ג), ויין ענושים ישתו (עמוס ב ח). ואמר שיהיה העונש ככל אשר ישית עליו בעל האשה, שהוא חפץ בילדיו, וחשובים הם אצלו, ויתן זה בפלילים, שלא יתן עליו עונש יותר מכדי דמיהן ובמכילתא (כאן) כאשר ישית עליו, שומע אני כל מה שירצה, ת''ל ונתן בפלילים, ואין פלילים אלא דיינים: