פירוש על שמות 29:46

וידעו כי אני י"י אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני י"י אלהיהם. אמר לשכני בתוכם על דרך ישראל אשר בך אתפאר כי בעבור ישראל עבודתו כהוגן ומפרסמין מצותיו ועושין רצונו או השכינה אומרת בשבילך ישראל אתייחד בתפארת. דוגמא לזה ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. ואמר יהושע ומה תעשה לשמך הגדול כביכול אין לו במה להתחבר וכן פה אשב כי אויתיה (תהלים קלב יד). אוה למושב לו (שם). והארץ אזכור כלומר מזכירין הארץ ברחמים. ואזכור מלשון י"י זכרנו (תהלים קטו יב):

לשכני בתוכם. עַל מְנָת לִשְׁכֹּן אֲנִי בְּתוֹכָם:

לשכני בתוכם על מנת לשכון בתוכם. לשון רש''י. (רש"י על שמות כ״ט:מ״ו) ושמוש הלמ''ד בתנאי כזה איננו נמצא. ויתכן שיאמר וידעו בשכני בתוכם כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, כי ידעו כבודי ויאמינו שאני הוצאתי אותם מארץ מצרים. והוא כדרך ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א י״ח:י״ד), כי בוחר אתה לבן ישי (שם כ ל), על אשר מריתם את פי למי מריבה (במדבר כ כד), והדומים להם. אבל רבי אברהם אמר (אבן עזרא על שמות כ״ט:מ״ו) כי לא הוצאתי אותם מארץ מצרים רק בעבור כי אשכון בתוכם, וזהו תעבדון את האלהים על ההר הזה (שמות ג׳:י״ב). ויפה פירש: ואם כן יש בענין סוד גדול, כי כפי פשט הדבר השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה, אבל הוא כענין שאמר הכתוב ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט ג), ואמר יהושע ומה תעשה לשמך הגדול (יהושע ז ט), ופסוקים רבים באו כן, אוה למושב לו (תהלים קלב יג), פה אשב כי אויתיה (שם יד), וכתוב והארץ אזכור (ויקרא כו מב):