Chasidut על שמות 29:46

ויבקעו המים (שמות יד כא). אינו אומר ויבקע הים, אלא ויבקעו המים, מלמד שכל המים שהיו בכל המעיינות וכו', שכן הוא אומר וישובו המים (שמות יד כו). וכל הניסים הללו נעשו על ידי משה, שנאמר (שמות יד כז) ויט משה את ידו על הים, עכ"ל (שמו"ר פכ"א ו'). והוא פלא מה צורך לומר שנעשו על ידי משה, מקרא מלא הוא. וגם מה שייכות הענין לפי מ"ש לעיל שכל המימות נבקעו. והנראה דהנה כבודו ית"ש הפציר במשה שהוא דוקא יהיה השליח להוציא את בני ישראל, ומשה סירב באמרו שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), אבל הש"י לא רצה רק דוקא במשה שהוא דוקא יהיה השליח. כי הנה גלות מצרים היה גלות הדעת, והיה בהכרח שיצא הדעת מן הגלות, כאמרו ית"ש וידעו כי אני ד' (שמות כט מו), וידעתם כי אני ד' (שמות ו ז). והנה נשמת משה היה בחינת הדעת, כמ"ש (דברים לד י) אשר "ידעו י"י פנים אל פנים, על כן היה הוא דייקא מסוגל לשליחות הזה. והנה בקריעת ים סוף היה גמר היציאה, כמ"ש (שמות יד ל) ויושע י"י ביום ההוא דייקא. והנה בדעת הוא עיטרא דחסדים ועיטרא דגבורות, ועיטרא דחסדים הוא שם אהו"ה גושפנקא דחתים ביה שמיא וארעא אך "טוב לישראל (תהלים עג א). ועיטרא דגבורת שם אהו"י טובה הוא, ושניהם כאחד "טובים (קהלת יא ו). והנה בכאן נרמזו גם כן כמה פעמים אלו הב' שמות, כגון "את "הרכב "ואת "הפרשים (שמות יד כח), וכגון "וירא "ישראל "את "היד (שמות יד לא), כי נעשה על ידי משה בחינת הדעת, ויצא הדעת בכאן לגמרי מן הגלות, ונתרבה הידיעה בעולם ויאמינו בד' ובמשה עבדו. והנה היה נגוף למצרים מעיטרא דגבורות, ורפוא לישראל מעיטרא דחסד. וזהו שנרמז על שפת "הים, היינו אתוון הסמוכים וקודמים לתיבת י"ם, הם ט"ל בגימטריא ב' שמות הנ"ל, וגם כן הרמז על הים, היינו האותיות שהם על תיבת י"ם היינו קודמים להם. וזה יש לרמז במדרש כיון שנשמע מתיבת "ויבקעו "המים שכל המימות נבקעו, אם כן לא אמר ויט משה את ידו על "הים דייקא. לזה אמר כל הנסים הללו נעשו על ידי משה סוד הדעת, אשר בו עיטרא דחסדים ועיטרא דגבורות, אשר בהם ב' שמות הנ"ל בגימטריא אותיות שקודמות לאותיות "ים, על כן אמר ויט משה את ידו על הי"ם דייקא, הבן: