פירוש על שמות 3:6

ויסתר משה פניו כו'. דהנה [פרשנו] הפסוק וירא אלקים את בני ישראל כו' דאיתא צדיקים יצ"ט שופטן כו' פי' דהיצ"ט אומר לו תמיד שאינו טוב ואינו יוצא כדי להיות שפל בדעתו ושלא יקל לו. כדרך יצ"ט. ורשעים להיפך כו' והנה [אם] יש דין למטה אין דין למעל' וזה וירא אלקים את בני ישראל ל' עם פי' שהיצ"ט שופטן עי"ז וידע אלקים ל' [שבירה כמו] ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים א טז) או לשון [חיבור ויחוד כמו] והאדם ידע שמייחד [הדין] בהוי' ב"ה ממיל' למתק הדין וזה ויסתר משה פניו שסתר הזעם מפני כי ירא שהי' לו יראה כו' גבורה הוא דין למטה ע"כ אין דין למעלה:

אנכי אלהי אביך על דרך הפשט כמו ''אלהי אבותיך'', אבל יזכיר יחיד במקום רבים, אלהי כל אב מאבותיך, כי כלם יקראו לאיש אב. וכן אלהי דוד אביך (מלכים ב כ׳:ה׳), זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו (שמות ט״ו:ב׳), אלהי אבותי. ור''א אמר (אבן עזרא על שמות ג׳:ו׳) כי אלהי אביך אברהם, כי הוא החל לקרא בשם ה', ואחר כך הזכירו בשם וצירף אליו שאר האבות ודעת רבותינו אלהי עמרם אביך (שמו''ר ג א), כאלו אמר אנכי אלהיך, ורצה ליחד שמו על הצדיק שמת לא על החי, ואחר כך אלהי אברהם יצחק ויעקב, שהוא אלהי ישראל כלם. וטעם הזכירו אלהי עם כל אחד, ולא אמר ''אלהי אברהם יצחק ויעקב'', כי יזכיר שמו וזכרו יתברך ויתעלה ועוד אבאר זה בפרשה (רמב"ן על שמות ג׳:ט״ו):

ויאמר אנכי אלהי. אחר שהזכיר אלהי אביך פי' כי הם אברהם יצחק יעקב. והחל מאברהם כי הוא החל לקרא בשם ה' לבנות מזבח לשם. כי אביו וגם אחיו היו עובדים ע"ג. והזכיר אלה השלשה ולא הזכיר שלשה הקרובים אליו שהם לוי וקהת ועמרם כי השלשה שהזכיר היו נביאים לבדם ועוד כי השלשה שהזכיר הם אבות לכל ישראל ואין לוי כולל. כי משה כנגד כל ישראל. וכשאמר למשה אנכי אלהי אביך. כאילו אמר לכל ישראל כי למשה ידבר במקומם: