פירוש על שמות 32:21

ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא. יובן בס"ד ע"ד דאיתא במדרש וז"ל מה ראה להזכיר כאן יציאת מצרים א"ר יהודה בר שלום בשם ר' יהודה בר סימון בשם ר' לוי בן פרטא למה הדבר דומה לאחד שבא ליקח עבד אמר לאדוניו העבד שאתה מוכר קאקנריסון (פי' רע) הוא או קאלוחסין (פי' טוב) הוא א"ל קאקנריסון (פי' רע) הוא ועל זה אני מוכרו לקחו והוליכו אל ביתו פעם אחת סרח אותו העבד התחיל אדונו מכהו א"ל הורגך אני מה אני מבקש עבד רע התחיל העבד צווח בייא אתה מעביר עלי (פי' שאתה עושה עמי שלא כמשפט) א"ל אדונו סרחת כל הסרחון הזה ואתה צווח בייא העבדת עלי א"ל העבד באמת בייא העבדת עלי א"ל מרי איך לקחת אותי בעבד טוב או רע א"ל בעבד רע א"ל בעבר רע לקחתני ותבקשני עבר טוב. כך אמר משה רבון העולם לא כך אמרת לי לכה ואשלחך אל פרעה ואמרתי לך באיזה זכות אתה גואלן הם עוברים ע"ז ואמרת לי אתה עכשיו רואה אותם עע"ז ואני עומד ורואה אותם שהם יוצאים ממצרים ואקרע להם את הים ואביאם אל המדבר ואתן להם את התורה ואראה להם את כבודי פנים בפנים והם מקבלים מלכותי וכופרים בי בתוך מ' יום ועושים את העגל הוא שאומר ראה ראיתי את עוני עמי וזהו קולו של עגל קול ענות אנכי שומע ועד שלא גאלתם אמרת לי שהם עושים את העגל ועכשיו שעשו אותו אתה מבקש להרגן לכך הזכיר יציאת מצרים בסניגורייא שלו עכ"ל ע"ש. והנה נמצינו למידין מדברי המדרש הנז' שמרע"ה כבר ידע מקודם שרוצים לעשות העגל בתוך הארבעים יום אלו שכן א"ל הקב"ה ואתן להם את התורה וכו' וכופרים בי בתוך ארבעים יום ועושים את העגל וא"כ השתא לזה אחר שאמר מר"עה לאהרן הע"ה מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה התחיל אהרן להתרעם על התלונה הזאת וא"ל אל יחר אף אדוני כי לא עלי התלונה כי אם על עצמך יען כי אתה ידעת את העם כי ברע הוא כלומר מקודם ידעת את העם שרוצים לעשות הרעה הזאת בתוך הארבעים יום אלו שיצאת וא"כ למה תתרעם עלי ולא תתרעם על עצמך שלא עשית לזה הענין איזה תקנה קודם עלייתך להר ואולי לא היה נעשה הדבר הרע הזה כי אני הוכרחתי לעשות באונס גמור ולא עשיתי הדבר בידים כי אם שמאליו יצא העגל ולז"א ויאמרו לי עשה לנו אלהים וגו' ואשלכהו באש ויצא העגל הזה וא"כ למה תאשימני בזה ולא תאשם את עצמך ח"ו. ואם הדבר הזה מוכרח להיות ואין תקנה לבטל בחידתם אם כן לא אנכי המביא עליהם חטאה גדולה שתאמר אלי מה עשה לך וכו' כי הבאת עליו חטאה גדולה אלא הם הביאו לעצמם בבחירתם ולא אנכי הגודם בזה כלום:

מה עשה לך העם. כַּמָּה יִסּוּרִים סָבַלְתָּ שֶׁיִּסְּרוּךָ עַד שֶׁלֹּא תָבִיא עֲלֵיהֶם חֵטְא זֶה:

מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה כמה יסורים סבלת שיסרוך עד שלא תביא עליהם חטא זה. לשון רש''י. (רש"י על שמות ל״ב:כ״א) ואיננו נכון בעיני, כי החטא הזה מן החטאים שיהרג עליהם ולא יעבור. ואולי אמר לו כן להגדיל אשמתו. והנכון בעיני כי הוא כמו מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי (שמואל א כ׳:א׳). יאמר, מה שנאה היתה לך עם העם הזה כי סבבת להשמידם ולכלותם. ומפני שהיה אהרן להם לאיש מוכיח ולמכפר (שמו''ר ג כא), והיה ראוי שיחוס וירחם עליהם, אמר לו כן. כלומר, נהגת עמהם כאויב החפץ ברעתם, לא פשעו ולא חטאו לך. והנה היה ראוי משה להאשים אותו תחלה על חטאתו אשר חטא הוא, ואחרי כן יאשים אותו על אשמת העם, ויאמר, איך חטאת החטאה הגדולה הזאת לאלהים, וגם הכשלת רבים והבאת עליהם חטאה גדולה, אבל משה בענותנותו נהג כבוד באחיו הגדול ולא הזכיר לו רק מכשול העם. ויתכן שגם משה נכון לבו בטוח בצדקת אחיו שכוונתו לא היתה רעה, אבל על אשמת העם האשים אותו, כי היה ראוי להוכיחם והם נכשלו על ידו. והוא השיב שהטעוהו בדבריהם: