פירוש על שמות 32:22

פרשת ויקהל כתיב הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל (תהלים קכה ד ה), ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה שנקרא טוב, ומטיב לעבדיו הטובים והישרים, שהרי ישראל חטאו במדבר על עסק ערב רב שעלה עמהם ממצרים, שנאמר ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא (שמות לב כב) מהו ברע, אמר לו יודע אתה כי ערב רב שעלו עם ישראל הדיחום וגרמו להם לעשות אלהי זהב, אבל ישראל היו ישרים בלבותם, והטיב להם הקב״ה והקדים צרי למכתם, וצוה את משה להזהירם על עשיית המשכן וכל כליו, לכפר על מעשה העגל, תבוא ועשו לי מקדש (שם כה ח), ויכפר על קום עשה לנו אלהים (שם לב א), תבוא קהלת משה רבינו, דכתיב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויכפר על קהלת אהרן, שנאמר ויקהל העם על אהרן (שם), תבוא אמירת משה רבינו, שנאמר ויאמר אליהם משה, ויכפר על אמירת אהרן, דכתיב ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים (שם), תבוא אלה הדברים, ויכפר על אלה אלהיך ישראל (שם שם ד), תבוא נתינת זהב התנופה, ותהיה כפרה על נתינת זהב העגל, לכך נאמר הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם, אלו נדיבי לב, שנאמר כל נדיב לב הביאו חח ונזם (שמות לה כב). והמטים עקלקלותם, אלו שהטו עקלקלות לעשות אלהי זהב, יוליכם ה׳ את פועלי האון שלום על ישראל, זו ברכה, שנאמר מלאו ידכם היום לה׳ כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה (שם לב כט).

ויאמר אהרן גו' ברע הוא. אומרו כי ברע הוא. ולא אמר כי רע הוא. כי חלילה לנו לדבר סרה או איזה לא טוב על עם קדוש זרע ישראל אשר נשמותיהם חוצבו מתחת כסא כבודו ית' וממקום גבוה קאתו. ובפרט אהרן הכה"ג איש החסד ונביא לה'. ואף אם איזה אדם יחטא לפעמים אין להאשימו כ"כ. כי הביאו לזה מחמת שלא נזדכך חומרו ונפשו ורו"נ עדיין מחלקי הרע שהם בתוכו. ולא נבררו מהרע שהם משוקעים בו ר"ל. ולדעתי זהו כוונת אהרן שאמר כי ברע הוא. היינו שהם עדיין משוקעים ומעורבים בתוך הרע ולכן נכשלו בחטא זה. אבל מצד חלקם הטוב בעצם לא היו ראוים לזה ולא כיוצא בו ח"ו. ומי יתן שיזכנו הש"י להיות יוצאים מחלק הרע לגמרי. ונדבק בהטוב האמיתי והנצחי לעד ולע"ע. כיה"ר אמן:

ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא. יובן בס"ד ע"ד דאיתא במדרש וז"ל מה ראה להזכיר כאן יציאת מצרים א"ר יהודה בר שלום בשם ר' יהודה בר סימון בשם ר' לוי בן פרטא למה הדבר דומה לאחד שבא ליקח עבד אמר לאדוניו העבד שאתה מוכר קאקנריסון (פי' רע) הוא או קאלוחסין (פי' טוב) הוא א"ל קאקנריסון (פי' רע) הוא ועל זה אני מוכרו לקחו והוליכו אל ביתו פעם אחת סרח אותו העבד התחיל אדונו מכהו א"ל הורגך אני מה אני מבקש עבד רע התחיל העבד צווח בייא אתה מעביר עלי (פי' שאתה עושה עמי שלא כמשפט) א"ל אדונו סרחת כל הסרחון הזה ואתה צווח בייא העבדת עלי א"ל העבד באמת בייא העבדת עלי א"ל מרי איך לקחת אותי בעבד טוב או רע א"ל בעבד רע א"ל בעבר רע לקחתני ותבקשני עבר טוב. כך אמר משה רבון העולם לא כך אמרת לי לכה ואשלחך אל פרעה ואמרתי לך באיזה זכות אתה גואלן הם עוברים ע"ז ואמרת לי אתה עכשיו רואה אותם עע"ז ואני עומד ורואה אותם שהם יוצאים ממצרים ואקרע להם את הים ואביאם אל המדבר ואתן להם את התורה ואראה להם את כבודי פנים בפנים והם מקבלים מלכותי וכופרים בי בתוך מ' יום ועושים את העגל הוא שאומר ראה ראיתי את עוני עמי וזהו קולו של עגל קול ענות אנכי שומע ועד שלא גאלתם אמרת לי שהם עושים את העגל ועכשיו שעשו אותו אתה מבקש להרגן לכך הזכיר יציאת מצרים בסניגורייא שלו עכ"ל ע"ש. והנה נמצינו למידין מדברי המדרש הנז' שמרע"ה כבר ידע מקודם שרוצים לעשות העגל בתוך הארבעים יום אלו שכן א"ל הקב"ה ואתן להם את התורה וכו' וכופרים בי בתוך ארבעים יום ועושים את העגל וא"כ השתא לזה אחר שאמר מר"עה לאהרן הע"ה מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה התחיל אהרן להתרעם על התלונה הזאת וא"ל אל יחר אף אדוני כי לא עלי התלונה כי אם על עצמך יען כי אתה ידעת את העם כי ברע הוא כלומר מקודם ידעת את העם שרוצים לעשות הרעה הזאת בתוך הארבעים יום אלו שיצאת וא"כ למה תתרעם עלי ולא תתרעם על עצמך שלא עשית לזה הענין איזה תקנה קודם עלייתך להר ואולי לא היה נעשה הדבר הרע הזה כי אני הוכרחתי לעשות באונס גמור ולא עשיתי הדבר בידים כי אם שמאליו יצא העגל ולז"א ויאמרו לי עשה לנו אלהים וגו' ואשלכהו באש ויצא העגל הזה וא"כ למה תאשימני בזה ולא תאשם את עצמך ח"ו. ואם הדבר הזה מוכרח להיות ואין תקנה לבטל בחידתם אם כן לא אנכי המביא עליהם חטאה גדולה שתאמר אלי מה עשה לך וכו' כי הבאת עליו חטאה גדולה אלא הם הביאו לעצמם בבחירתם ולא אנכי הגודם בזה כלום: