פירוש על שמות 33:14

ויאמר פני ילכו והנחתי לך. הוא שהש"י השיב לו בעת שילך מאתו הלבוש הנראה כפנים של זעם יהיו ישראל בנייחא. כי יש לבושים להש"י שמראה מדות קנאתו ובעת שהש"י הוא במדה הזאת אז גם הצדיק שהוא עמוד הדור הוא ג"כ במדה הזאת כגון פנחס בדורו ואליהו בדורו, כי הצדיק הוא לבוש להש"י ואז נראים כמקטרגים על ישראל כגון אליהו שאמר (מלכים א' י"ט,י') כי עזבו בריתך בני ישראל, אך כאשר הש"י יסור מאתו זה הלבוש ויתנהג במדות טובו ורחמיו, גם להצדיקים יראה כי בעומק מחשבתו לא מצא בשום זמן ח"ו שום כעס ואז גם לב הצדיקים יהיה שלום על ישראל.

ואמר אח״כ מי היו החכמים ההם ליחסם שמקודם ממנו היו מובחרים מכל החכמים לראות פני המלך ר״ל זעם המלך כמו פני ילכו כו׳ (שמות לג יד) ולכך ג״כ הוא קרב אליו ז״ש והקרוב אליו כרשנ׳ וכו׳ רוא׳ פני המלך ר״ל שאלו היו תמי׳ רואים העת אשר יחר אף המלך ולזה קראו׳ החכמים יודעי העתים ואמר היושבי׳ ראשונה במלכות לרמוז לכל מה שאמרנו. ואמר להם כדת מה לעשות יר׳ כי הואיל שושתי לא היתה שם והדין לא יפסק אם לא יהיו ב׳ הכיתות לכך המלך החמיר על עצמו וטען כל טענותיה ולכן אמר עתה במלכה ושתי כמו שאמרה היא ותמאן המלכה ושתי שהמלכות היתה לה בשביל שבת מלך היא ולא מצדו ולזה מיאנה לבא. ועוד טענה אחרת במה שהמלך הזה היה קודם משועבד ביד הסריסים כמו שאמרנו. ועתה תראו מה תגזרו אומר על זאת:

ויאמר פני ילכו. כְּתַרְגּוּמוֹ – לֹא אֶשְׁלַח עוֹד מַלְאָךְ, אֲנִי בְעַצְמִי אֵלֵךְ, כְּמוֹ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים בַּקְּרָב (שמואל ב י״ז:י״א):