תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

פירוש על שמות 37:2

אלשיך

ויקרא וכו' הורה כל מה שכתבנו כי אשר היתה חכמה בלבו ולא אימון ידים והיה מתעורר שלבו היה נושאו את גופו קל כנשר להתקרב אל המלאכה ועי"כ לעשות אותה כי היתה נעשית מאליה מתוך ידיהם וזהו אומרו אחרי כן מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה לומר הנה אם היתה מלאכת הדיוט הנעשית בדרך טבעי לא היה די במה שהביאו אמנם במה שהיה מלאכת נעשית מאליה הן מעט אשר היו לפניהם ויפרוץ לרוב שהית' מצלחת ומתברכת וזהו מדי העבודה למלאכה כי בערך בעבודה שהיו טורחים שהיתה קלה נעשית מאליה שלא בטבע מציאות המלאכה כי רבה והיה די מה שהביאו מדי העבוד' למלאכה וזהו מדי העבוד' למלאכ' פי' מאמר' איך הית' העבוד' קלה ואמר אשר צוה ה' לעשו' אותם והוא מה שכתבנו בפסוק אלה הדברי' אשר צוה ה' לעשות אותם שהוא שצוה ה' לעשות אות הוא ית' בעצמו וזה יאמר תדע למה העבודה היתה קלה נעשית מאליה כי הלא היא אשר צוה ה' לעשות אותה השם בעצמו ועי"כ היתה מתברכת והספיק מה שהביאו לשני בקרים וזהו והמלאכה היתה דים וכו' לומר והמלאכה הידועה למה שהיא מלאכת שמים היתה דים מה שהביאו לכל המלאכה משא"כ אם היתה מלאכת הדיוט:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא