מדרש על שמות 37:2

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא דְצִפֳּרִין, שָׁלֹש תֵּבוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן, שְׁתַּיִם שֶׁל זָהָב וְאַחַת שֶׁל עֵץ. שִׁקַּע שֶׁל עֵץ בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב וְשֶׁל זָהָב בְּתוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְאַחַר כָּךְ צִפָּה שִׂפְתוֹתֵיהֶן זָהָב, לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ, וְאַחַר כָּךְ וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. מִכָּאן, שֶׁיְּהֵא תַלְמִיד חָכָם תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ.

מַהוּ מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵץ נָתוּן בָּאֶמְצַע, הֱוֵי נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד. לָמָּה, שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה בוֹ. וְאַף הַלּוּחוֹת כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ, הֱוֵי נוֹהֵג בָּם כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן (דברים י, ב), לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן. וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן, כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת בְּנֵי תוֹרָה עֲנִיִּים וּמְדֻלְדָּלִים, הֱוֵי נוֹהֵג בָּם כָּבוֹד, שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה לְתוֹכָן. וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב. לָמָּה, לְפִי שֶׁהֻנַּח שָׁם הַתּוֹרָה. שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת. וְעוֹד כֶּתֶר אֶחָד, כֶּתֶר שֵׁם טוֹב, שֶׁהוּא עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. כֵּיצַד כֶּתֶר תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז, יב), בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב.

וְלָמָּה עֲצֵי שִׁטִּים נְתוּנָה בְתוֹכוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֵץ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ (משלי ג, יח). וַיְצַף אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה וּדְבָרֶיהָ, נֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז, שֶׁנֶּאֱמַר: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וְגוֹ' (תהלים יט, יא). וְעָשִׂיתָ לוֹ טַבָּעוֹת וּבַדִּים לָשֵׂאת אוֹתוֹ, הֵם נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ, וְהוּא נוֹשֵׂא עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבוֹ, נוֹשֵׂאת עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.