קבלה על שמות 37:2

ובג"כ אתפשטו דרגין, ואתלבשו נהורין, ואינון אקרון כנפים עלאין, עד דמטו להאי בקר דיוסף, ואיהו נטיל כל נהורין עלאין, ומגו דכל נהורין עלאין ביה תליין, זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דלעילא, עד דעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן האי בוצינא, חופאה להאי בקר דיוסף, לאתחפאה ביה, ולקיימא עלמין דלתתא, בסדורא דבוצינא דא ועל דא כתיב, בקר אערך לך ואצפה. כד"א, ויצפהו זהב טהור. ובגין דההוא בוצינא דדוד איהי, ובה תלייא, אמר דאיהו ליהוי חופאה להאי בקר. אתא רבי אבא ונשקיה, אמר אלמלא לא נפקנא בארחא, אלא למשמע מלה דא דיי.