פירוש על שמות 6:25

ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה וגו' ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס. זה שאמר הכתוב (תהלים צ"ז,י"א) אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה. אור זרוע לצדיק היינו שדברי תורה מאירים להצדיק שמכלכל דרכיו על פי כללי התורה ולא יסור מהם. ולישרי לב שמחה ישרי לב נקרא מי שלבו נמשך אחר רצון השי"ת, אף שעל הגוון נתראה שלפעמים יסור מדרך התורה, גם זה הוא ברצון השי"ת. וכמו שאיתא בגמ' (שבת נ"ו.) כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה. יען כי לבו היה נמשך אחר רצון השי"ת, ותמיד מוסכם בלבו להיות מנוצח מהשי"ת. וכמו שכתיב (תהלים נ"א,א') למען תצדק בדברך תזכה בשפטך וכדאיתא (סנהדרין ק"ז., זה"ק משפטים ק"ז.) דלא לימרו עבדא זכי למריה וזה שאמר שלמה המלך ע"ה (שיר ה', ד') דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו, מן החור נקרא דברים שאינם מיופים על הגוון, גם בזה כוון לרצון השי"ת בעומק, וזהו ומעי המו עליו. וזהו ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב שחלק אהרן בעוה"ז הוא שלימות בכל מעשה ומעשה שלא יסור מכללי דברי תורה, כמו שאיתא בחלק א' (פ' קרח בענין המטות) והדברי תורה מאירים לו. ולפי שהשי"ת רצה להטעימו מחלק דוד המלך שנקרא ולישרי לב שמחה, לכן היה זיווגו לשבט יהודה, ולכן כתיב ויקח אהרן שלקיחתו היה מיופה ומהודר גם על הגוון. אבל באלעזר כתיב לקח לו מבנות פוטיאל, לפי שלא היה זיווגו לבנות פוטיאל מיופה כל כך על הגוון, כדאיתא במדרש (תנחומא פנחס א') שעמדו השבטים עליו ואמרו ראיתם בן פוטי זה וכו', לכן כתיב לקח לו שבדיעבד טוב הוא. וזה רומז על דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו. ועל זה כתיב (משלי י"ח,י') מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב, מי שחוסה ובא בשם ה' יש לו מגדל עז, אפילו שעושה מעשה שאינו מיופה על הגוון שנדמה שעושה במרוצה, מכל מקום יש לו תקופות ומגדל עז כיון שהוא שם ה', אף שבו ירוץ, מכל מקום מכוון לעומק רצון השי"ת, כיון שאינו עושה רק מה שהוא רצון השי"ת, וזה ונשגב שהמעשה הזה הוא למעלה מהשגת תפיסת האדם בעוה"ז. וזה שנאמר ותלד לו את פנחס, שהשי"ת חתם עצמו על זה המעשה שהוא נשגב מאוד, כמו שכתיב (במדבר כ"ה,י"ב) לכן אמור הנני נתן לו את בריתי שלום, שהשי"ת חתם עצמו עליו.

מבנות פוטיאל. מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲ"זָ, וּמִזֶּרַע יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (סוטה מ"ג):

ואלעזר. הזכיר אשת אלעזר בעבור כבוד פנחם כי לו נתנה הכהונה לעולם ע"כ מדרך הסברא. פוטיאל הי' מבני ישראל ולא ידענו טעם פוטיאל כאשר לא ידענו טעם למישאל וכל שמות הנזכרים כמו אהרן. ולולי נכתב מעשה משה לא היינו יודעין למה נקרא כן: