פירוש על שמות 6:9

וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה וידבר משה כו' הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים והקשו המפורשים מאי קושיא הלא בנ"י לא שמעו רק מקוצר רוח ונ"ל דאיתא בספרי קודש דאדם הוא דוגמת עשר ספירות הראש נגד ג' ראשונות והזרועות נגד זרועות עולם תרין שוקין נגד נצח והוד והם תרי פלגי גופא וברית הוועור מכריע בנתים ובת זוגו והלב מחבר כל הגוף והוא באמצע ושם רוח חיים בינא ליבא כידוע ושפתים הם ג"כ תרין פלגא כידוע מכוונת הערבה וברית לשון מכריע בנתים והם מכוונים כנגד תרין שוקין שהם נצ"ה אלא שהעולמות העליונים הם מוחין לעלמא תתאי ועולמות תתאי הם לבושים להעליונים כידוע ואיתא בזוה"ק מסטרא דיובלא נפקי ממצרים עיי"ש והוא בינה עלמא דחירות ובינא ליבא כו' והוא רוח חיים כנ"ל והנה כשדבר משה לבנ"י עדיין לא נתגלה עלמא דחירות דהוא לבא רוח חיים והיה עדיין עליהם עבודה ויגיעה רבה מהמקטריגים כידוע מזו"הק ומדרשות מה ולא שמעו כו' מקוצר 'ר'ו'ח היינו כנ"ל שלא נתגלה עליהם רוח חיים הוא בינה כנ"ל ומעבודה קשה כנ"ל ויאמר משה הן בנ"י לא שמעו אלי ר"ל בלשון נחותא הן אמת וצדק מה שלא שמעו ישראל אלי שצדקו מאד כנ"ל ואיך ישמע אלי פרעה ואני ערל שפתים פי' שהשפתים היינו יכין ובועז כידוע עדיין לא נפתחו ולא הוכרע בנתים בברית הלשון וכן ממילא בעולמות התחתונים תרין פלגא דגופא עדיין לא הוכרע בנתים ולא נגמר היחוד והאיך יכולין להגאל וזה מרומז בזו"הק שכתב שהדיבור הי' בגלות מצרים ודו"ק.

ולא שמעו אל משה. לֹא קִבְּלוּ תַנְחוּמִין:

מקוצר רוח ומעבודה קשה לא בעבור שלא יאמינו בה' ובנביאו, רק שלא הטו אוזן לדבריו מקוצר רוח, כאדם שתקצר נפשו בעמלו, ולא ירצה לחיות רגע בצערו, מדעתו שירוח לו אחרי כן וקוצר הרוח הוא פחדם שלא יהרגם פרעה בחרב כאשר אמרו שוטריהם אל משה, ועבודה קשה, הוא הדוחק שהיו הנוגשים אצים בהם ולא יתנום לשמוע דבר ולחשוב בו: