Musar על שמות 6:9

וְעוֹד תָּבֹא הֲטָבַת הַלֵּב עַל הַשֵּׁמַע כמ"ש: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. כְּמוֹ שֶׁיָּבֹא הַקֶּצֶף בְּהֶעְדֵּר הַקַּבָּלָה וְהַשֵּׁמַע כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת ו. ט) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה. וְתִהְיֶה סְמוּכָה לַשֵּׁמַע הַשִּׂנְאָה, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מֵעִנְיַן עֵשָׂו שֶׁהוּא אוֹמֵר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית כ"ז ל"ד) כִּשְׁמוֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וְסָמַךְ לוֹ, (בְּרֵאשִׁית כ"ז מ"א) וַיִשְׂטוֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. וְהָרַחֲמָנוּת יָדוּעַ שֶׁהִיא גַּם הִיא תִּהְיֶה אַחַר הַשֵּׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת כ"ב כ"ו) וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. וְנֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים הַחֲנוּנִים: (מִשְׁלֵי א ל"ג) וְשׁוֹמֵעַ לִי יִשְׁכּוֹן בֶּטַח. וּבְהֵפֶךְ זֶה נֶאֱמַר בָּרְשָׁעִים: (אִיּוֹב ט"ו כ"א) קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָיו וְהַדּוֹמֶה לוֹ. וְהָאַכְזָרִיּוּת הִיא מִמִּעוּט הַקִּבּוּל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּפַרְעֹה (שְׁמוֹת ט י"ב) וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. וְאָמַר בַּגּוֹי הָאַכְזָרִי (דְּבָרִים כ"ח נ) גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא תֵּדַע לְשׁוֹנוֹ וְלֹא תִּשְׁמַע מַה יְּדַבֵּר.

וממושב לצים. ואם יצטרך לשבת עמהם פן ילעיגו ויתלוצצו עליו ויראה כעושה עצמו חשוב. אל יכנס לתוך דבריהם ואל (ישוב) [ישיב] להם כי אם בקוצר רוחו ויקום מיד שיוכל.