פירוש על תהילים 109:22

וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי: והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי חלל בקרבי ולא ישראל ראוין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים אלא למה עשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים (לו כלך) אצל צבור וכו':
(עבודה זרה ד ע"ב)

חלל. חציו קמץ וחציו פתח והוא פעל עבר והוא בודד, כלומר לבי נהרג בקרבי מרוב צרותי:

כי עני וכו' ידוע כי עני חשוב כמת אך אני בגלות אני עני וגם אביון ולכן לא אחשב כמת בכ"ף הדמיון רק שלבי הנותן חיות לכל האברים הוא חלל בקרבי ואם כן מת אנכי.