פירוש על תהילים 143:2

ואל תבא. עתה שאני בצרה גדולה אל תבא במשפט עמי, אם חטאתי לך אל תענישני עתה, כי ידעת כי אני עבדך:

ושמא תאמר וכי לא די לנו שלא תבא במשפט כ"א שגם לא אעשה בצדקתי כ"א בצדקתך ע"כ אני אומר זה אינו נכנס אפי' בטבע חלוקה כי הנה ידוע הוא כי לא תבא במשפט את עבדך כלומר אפילו עם מי שהוא עבדך שדרכך לדקדק עמו כחוט השערה לא תבא במשפט כי הלא לא יצדק לפניך כל חי שהוא אפילו מלאכי השרת כי במלאכים תשים תהלה וזה אמר כל חי שהוא אפילו מלאך שהוא חי תמיד והוא פי' רבותינו ז"ל על כי לא יראני האדם וחי שפירשו לא יראני ולא מי שהוא חי תמיד הוא המלאך:

ואל, את עבדך - כמו עם. והטעם: אם חטאתי לך אל תבא במשפט עמי עתה, כי צרה גדולה יש לי מהאויב וכלל כי לא יצדק לפניך כל חי ואיך אצדק אני?!