מילון על תהילים 143:2

‎הרביעי. אל תבוא במשפט (תהלים קמג, ב), אל תאמר לרעך (משלי ג, כח), אל תלשן עבד (שם ל, י), אל אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי (ש"ב יג, טז), כה פתרונו: אל תעשה אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי, וכמוהו בענינו אל כי קרא י"י לשלשת המלכים לתת ביד מואב (מ"ב ג, יג), וכמוהו קרוב מענינו אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך (שם ד, טז), ענינו יורה עליו. ויש בתורה לשון רבוי ולשון מיעוט, והענינים יורו עליהם, והם כתובים במחברת על ספר.

‎מחלק לשבעה מחלקות: האחד, את השמים ואת הארץ (בראשית א, א), את הים ואת היבשה (יונה א, ט). יש מלים אשר לא נפתרים לשון בלשון היטב, אבל הדמיונות יורו עליהם, אלו האתים וכל אתים אשר כמוהם מגזרת אתו ואת בנו (ויקרא כא, כח), ואתכם לקח ה' (דברים ד, כ), ואתכם אזרה בגוים (שם כו, לג), אתי שלח ה' (ש"א טו, א). ויש אשר פתרונו עם, אם יש את נפשכם (בראשית כג, ח), אתה תבוא את העם הזה (דברים לא, ז), אשר הֻכָּה את המדינית (במדבר כה, יד), אל תבא במשפט את עבדך (תהלים קמג, ב), ומשפט הכהנים את העם (ש"א ב, יג), ויהי ה' את יוסף (בראשית לט, כא), ואת אבשלום הלכו (ש"ב טו, יא), וישלמו את ישראל (שם י, יט), זה חסדך את רעך (שם טז, יז), הישבים את נבות (מ"א כא ה), הואל נא ולך את עבדך (מ"ב ו, ג), את מנשה ואת אפרים (בראשית מו, כ), את מי נועץ ויבינהו (ישעיהו מ, יד), לא את אבותנו כרת ה' (דברים ה, ג), הנני משחיתם את הארץ (בראשית ו, יג), ויבכו איש את רעהו (ש"א כ, מא), וכאלה הרבה. וכלם מגזרת וְאִתּוֹ אהליאב (שמות לח, כג), ואתכם יהיו איש איש (במדבר א, ד), ומאת עדת בני ישראל (ויקרא טז, ה), מאתך תהלתי (תהלים כב, כו), בריתי היתה אתו (מלאכי ב, ה), הן נמצא את מֵאֹתוֹ ואת מֵאִתִּי. ויש 'את' אשר פתרונו 'מן', כאלה: הם יצאו את העיר (בראשית מד, ד), כצאתי את העיר (שמות ט, כט), ויצא משה מעם פרעה את העיר (שם ט, לג), חלה את רגליו (מ"א טו, כג), אני דואג את היהודים (ירמיהו לח, יט).