Dibur_hamatchil על בראשית 14:22

קונה שמים וארץ מאי קנאן כאינש דאמר פלן עינוהי יאי שעריה יאי. אברהם היה מקבל את העוברים והשבים ומשהיו אוכלין ושותין הוא אמר להון בריכו ואמרין ליה מה נימר אמר להון ברוך אל עולם שאכלנו משלו אמר ליה הקב"ה אני לא היה שמי ניכר בבריותי והכרת אותי לבריותי מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם הדא הוא דכתיב ברוך אברם לאל עליון וגו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך שהפך מגנון שלך על צריך. כמה מנגינאות עשיתי כדי להביאם תחת ידיך. אוהבים היו זה לזה משלחין כתבים זה לזה משלחים דורונות זה לזה והמרדתי אלו באלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידיך. ויתן לו מעשר מכל ר' יהודה בר ר' סימון אמר מכח אותה ברכה אכלו שלש יתדות גדולות בעולם אברהם יצחק ויעקב. באברהם כתיב וה' ברך את אברהם בכל בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב ואוכל מכל בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב כי חנני אלהים וכי יש לי כל בזכות ויתן לו מעשר מכל. תן לי הנפש והרכוש קח לך מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו במצרים ר"י שנה מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו. ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה שאמר במה אדע כי אירשנה. ר' יוחנן אמר מפני שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך. שמואל אמר שהוריקן כדלעיל:

הרימותי ידי אל ה' זה שאמר הכתוב שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך אבות הראשונים הפרישו תרומות ומעשרות אברהם הפריש תרומה גדולה הרימותי ידי אל ה' ואין הרמה אלא תרומה כמה דאת אמר והרמתם ממנו תרומת ה'. יצחק הפריש מעשר שני. ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא וגו' מאה שערים והלא אין הברכה שורה לא על המדוד ולא על השקול ולא על המנוי למה מדדן בשביל לעשרן הדא הוא דכתיב ויברכהו ה'. יעקב הפריש מעשר ראשון הדא הוא דכתיב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. כותי אחד שאל את ר' מאיר אמר ליה לית אתון אמרין דיעקב אבוכון קושטא אמר ליה אין דכתיב תתן אמת ליעקב אמר ליה וכו' הפריש שבטו של לוי אחד מעשרה לשבטים לא היה לו להפריש עוד לשנים אמר ליה את אמרת דאינון תריסר ואנא אמר דאינון ארבסר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. אמר ליה יהא טבות לית את מסייע לי אוספת קמח א"ל לית את מודה לי שהן ארבע אמהות אמר ליה צא מהן ארבע בכורות של ארבע אמהות שאין הבכור מתעשר למה הוא קדש ואין קדש מוציא קדש א"ל טבוי לאומתך דאת בגווה: