Musar על בראשית 14:22

ואלו עשר קרנות הם אלו עשרה, אברהם חס"ד לאברהם, (בראשית יד, כב) הרימותי ידי לאל עליון גומל חסדים טובים. יצחק מדת הדי"ן ופח"ד יצחק. ויוסף הוא ברית שלו"ם. משה אמת נאמן בית רועה נאמן. תורה, כמשמעה. כהונה, עבודה. לויה, מצות צדקה, אפי' עני המקבל יתן לבן לוי מעשר מן המעשר. בית המקדש, מקום תפלת ישראל. ויש אומרים משיח, (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. (ואלו זכינו, היינו שומעים לקול מורים שלנו ולילך בעקבותיהם. עכשיו נטלו הקרנות ונתנו להם, רצה לומר כי על ידם אנו באים לקרנות אלה ועל דרך דאמר רבי יהושע לרבי אליעזר בפרק חלק (סנהדרין צז, ב) אם אין עושין תשובה אין נגאלין, אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך שגזירותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. על כן גדולה היתה הסרת טבעת כו'. ולעתיד ואשיבה שופטיך כבראשונה):

וכל הרהור שלו איך לעשות רצון הבורא יתברך, ולזכות את הרבים, ולעשות קידוש השם, ולמסור עצמו באהבת השם. וזה יראת השם: שלא תעבור על מה שכתוב בתורה, האהבה כגון פנחס שמסר עצמו באהבת השם; ואברהם אבינו שאמר (בראשית יד כב-כג): "הרימותי ידי אל יי אל עליון, קונה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל"; ואלישע שלא רצה לקחת מנעמן (מלכים ב ה טו-טז).

ד' עשיית המצות לשם שמים ולאו ליהנות נתנו, שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין לט, ב). אברהם כשעסק בהצלת נפשות אמר (בראשית יד, כג) אם מחוט ועד שרוך נעל וגו':