שלחן של ארבע
מלת טמיון פי' אוצר, ושני עבדים הם השמים והארץ כענין שנאמר קונה שמים וארץ, ואוני אחד וטימי אחד כלומר בשטר אחד ובסך אחד, והוא משל על חומר אחד, ודעת המדרש הזה כי שניהם נבראו מחומר אחד. וכן דרשו עוד במקום אחר העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים נזונים מזיו השכינה והתחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים, ואם כן הרי שאמר במקום טמיון שהוא אוצרו של מלך זיו השכינה. ועוד דרשו העליונים חיים והתחתונים מתים לכך היתה תוהה, ובעבור כי העליונים חלקם בנעימים בהיותם נצחים קיימים, עומדים לפניו כל הימים, והארץ באיכות בריאתה מסתכלת מקוננת, ולרוע חלקה היא מתאוננת, על זה היתה תמהה תוהה ובוהה. כי זאת נחלת המין האנושי. ממאסר עונו לא יצא חפשי, המעט לנו העון ההוא אשר לא הטהרנו ממנו ולא נטהר, עד בא מלאך הברית מצרף ומטהר, האדון אשר אנחנו מבקשים משיח קדש קדשים. גם בני אדם גם בני איש עון כלנו נכתם ונפשנו דוה. אומתנו בו לשאר האומות שוה, כמונו כמוהם תחת פתקה של חוה.
ספר חסידים
גיעגוע נשים ובנים ושחוק חברים וטיולים וחדושים דברים בטלים גורם להבטל מדברי תורה לכך כתיב (דברים ו ה) בכל לבבך ובכל נפשך אצל אהבה ועבודה לעזוב אותם בשביל הקב"ה ולאהוב הקב"ה בכל דרכיו דעהו לאהבה את ה' שהנפש מלאה אבה ואותה אהבה קשורה בשמחה ואותה שמחה מברחת מלבבו נעימות הגוף ותענוג העולם ואותו השמחה כך עזה ומתגברת על לבבו שאפילו בחור שהיה ימים רבים שלא בא לאשתו ויש לו תאוה מרובה ובשעה שזרעו יורה כחץ נהנה זהו כאין כנגד תגבורת תוקף שמחת אהבת ה' וכל חיבת שעשוע ילדיו כלא היו כנגד שעשוע לב האוהב את ה' בכל לבבו ובכל הרהורי' איך לעשות רצון הבורא ולזכות את הרבים ולעשות קדוש השם ולמסור עצמו באהבת הבורא זהו יראת השם שלא תעבור על מה שכתו' ואהבה כגון פינחס שמסר עצמו בשביל הבורא ואברהם אבינו היה ירא את ה' שנאמר (בראשית יד כב) הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ואלישע שלא רצה לקחת מנעמן ואותה האהבה מונעת את האדם מלבטל מדברי תורה בשביל תענוגים ושעשוע ואהבת ראיית נשים ודבור וגם לעזוב טיולים וגורמת לו להנעים זמירות כדי למלאות לבבו לשמחה באהבת ה' וטורח בעמל בדבר שהוא רצון ה':