תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Dibur_hamatchil על שמות 1:10

ילקוט שמעוני על התורה

הבה נתחכמה לו להם מיבעיא ליה הכי קאמר בוא ונתחכם למושיען של ישראל במה נדונם נדונם באש הנה ה' באש יבוא. נדונם בחרב ובחרבו את כל בשר. בוא ונדונם במים שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי. והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא אבל על אומה אחת מביא. אי נמי הוא אינו מביא אבל הן באין ונופלין לתוכה וכן הוא אומר ומצרים נסים לקראתו. והיינו דאמר ר' אלעזר כי בדבר אשר זדו עליהם בקדרה שבשלו בה נתבשלו. שלשה היו באותה עצה. בלעם שיעץ נהרג. איוב ששתק נדון ביסורים. יתרו שברח זכו בניו וישבו בלשכת הגזית. ועלה מן הארץ ועלינו מבעיא ליה כאדם המקלל עצמו ותולה קללתו באחרים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא