Musar על שמות 1:10

ודברי פי חכם חן מה שכתב רבינו תם בספר הישר על ענין טהרת הלב לתשובה, והביא דמיון לרפואת חולי הנפש מרפואת חולי הגוף, וזה לשונו, כאשר בחולי הבא מתערובות צריך בתחילתו רפואות משלשלות מטהרות את הנגע מבפנים, ואז תועיל הרפואה מבחוץ. כי אם תתן לו רפואה או משיחה או תחבושת, והנגע עומד בעיניו לא תועיל הרפואה רק להתחבר התערובות ותוסיף על ההיזק, כמ"ש (שמות א, י) ונוסף גם הוא על שונאינו. ועוד מה תוכל הרפואה לעשות מבחוץ והאורב יושב לו בחדרו, וכפי אשר תתקן הוא, יקלקל ויאבד הגוף בין מלחמת שניהם. ועל כן צריך לטהר הגוף, וכשיהיה נקי אז תועיל הרפואה. כמו היריעה המטונפת, אם תרצה לצבוע אותה לא ידבק בה צבע מפני הטינופים עד ירחצוהו היטב ותהיה נקיה, וכפי שתהיה נקיה תקבל הצבע היטב. וכן הנפש, כשנדיח ממנו חלאי המחשבה הרע והתאוה הנגעלת, אז תדבק בה כח התשובה כמו הבגד הרחוץ. ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים, רמוז לנקיות הלב, כלומר תהיה כוונתך בכל עת שתהיה לבך בר, ואז תוכל לקבל המעשים הטובים. וכן אמר בתשובה (ישעיה נה, ז) יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו, עד כאן לשונו:

על כן אומר, כי כפי כח הנפש או חולשתה תיראה מכחה המחשבה, ואם תהיה המחשבה נוטה לדברים עליונים, יהיו הפעולות הבאות מכחה נוטות לחסידות וליושר, ויהיו פעולות ההרגשים החמישה, אשר זכרנו, נמשכות ליושר ולחסידות. ואלה חמישה הרגשים הם כמו תעלות הגידין, אשר בתוכן ילך הדם להשקות כל אברי הגוף, וכן אלה הרגשים הם תעלות, ילכו בהן כחות המחשבה להשקות את הנפש. ועל זה אמר (במדבר טו) ״ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם״. וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ירושלמי ברכות פ״א ה״ה) ״ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה״. וכשיתערבו המעשים הרעים בנפש, ישחיתו פעולותיה עד אשר יסורו ממנהגם, כאשר ישחיתו התערובות מעשה הגוף, כן ישחיתו המחשבות הרעות מעשה הנפש. ומעשה הנפש הוא הדעה, והשכל, והדיבור, והענוה, והיראה, והתקוה, ושאר כחותיה הטובים, וכשתתערב בה התאוה הרעה תשחיתם כולם כאשר ישחיתו התערובות מעשה הגוף, כן תשחית תערובת התאוה מעשה הנשמה, ועל כן אנו צריכין לרפאות זה החולי על דרך רפואת הגוף, ונאמר, כאשר החולי הבא מתערובות צריך בתחילתו רפואות משלשלות מטהרות את הנגע מבפנים, ואז תועיל הרפואה מבחוץ, כי אם תתן לו רפואה, או משיחה, או תחבושת, והנגע עומד בעיניו, לא תועיל הרפואה רק להתחבר התערובות, ותוסיף על ההיזק, כמו שכתוב (שמות א) ״ונוסף גם הוא על שונאינו״. ועוד, מה תוכל הרפואה לעשות מבחוץ והאורב יושב לו בחדרו. וכפי אשר תתקן, הוא יקלקל, ויאבד הגוף בין מלחמת שניהם, ועל כן צריך לטהר הגוף, וכשיהיה נקי אז תועיל הרפואה, כמו היריעה המטונפת, אם תרצה לצבוע אותה, לא ידבק בה הצבע מפני הטינופים, עד ירחיצוה היטב ותהיה נקיה, וכפי שתהיה נקיה תקבל הצבע היטב. וכן הנפש, כשנדיח ממנה חלאי המחשבה הרעה והתאוה הנגעלת, אז ידבק בה כח התשובה, כמו הבגד הרחוץ, ועל זה אמר שלמה המלך, עליו השלום (קהלת ט) ״בכל עת יהיו בגדיך לבנים״. רומז לנקיות הלב, כלומר תהיה כונתך בכל עת שיהיה לבך בר, ואז תוכל לקבל המעשים הטובים, וכן אמר בתשובה (ישעיה נה) ״יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה׳ וירחמהו״.

מתחילה אתעורר במה שכל אחד אמר עצתי טובה מעצתך, דמשמע דגם עצתו טוב רק זו טובה יותר. ואח"כ אומר, שוטה היה. עוד קשה גוג ומגוג ממה נפשך מאמין ביכולת הש"י, או לא. אם מאמין, איך אמר אזדווג לפטרון. ואם אין מאמין, איך אמר יש להם פטרון. ואין לומר מאמין רק מתייעץ להחכים, כי ידעו שאין הקב"ה משלם אלא מדה כנגד מדה, א"כ קשה למה נקרא פרעה שוטה, הלא גם הוא נתחכם כן כמו שאמרו רז"ל (סוטה יא, א) הבה נתחכמה למושיען של ישראל: