Dibur_hamatchil על שמות 20:14

לא תחמוד בית רעך כלל, עבדו ואמתו שורו וחמורו פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. כשהוא אומר וכל אשר לרעך חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש דבר שהוא קונה ומקנה אף כל דבר שהוא קונה ומקנה. אי מה הפרט מפורש בנכסים המטלטלין שאין להן אחריות אף אין לי אלא נכסים המטלטלים שאין להם אחריות. כשהוא אומר במשנה תורה שדהו מה הפרט מפורש בדבר שהוא קונה ומקנה אף כל דבר שהוא קונה ומקנה. אי מה הפרט מפורש דבר שאי אפשר לבוא לרשותך אלא לרצון הבעלים אף אין לי אלא דבר שאי אפשר לבוא לרשותך אלא לרצון הבעלים יצא שאתה חומד בתו לבנך או בנו לבתך או אפילו חומד בדבור תלמוד לומר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך מה להלן עד שיעשה מעשה אף כאן עד שיעשה מעשה: