Dibur_hamatchil על שמות 21:29

והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו. עבדיה דינאי מלכא קטל נפשא אמר להו שמעון בן שטח תנו עיניכם בו ונדוננו. שלח ליה עבדך קטל נפשא שדריה להן שלחו ליה תא את נמי להכא והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו. אתא ויתיב אמר לו שמעון בן שטח ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך ולא לפנינו אתא עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' אמר ליה לא כשתאמר אתה אלא כשיאמרו חבריך נפנה לימינו כבשו פניהם בקרקע לשמאלו כבשו פניהם בקרקע אמר להן בעלי מחשבות אתם יבא בעל מחשבות ויפרע מכם בא גבריאל וחבטן בקרקע באותה שעה אמרו מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו:

ולא ישמרנו בעליו קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו (שלא) כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר תם חייב ומועד פטור שנאמר ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה. רבי אלעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין. מאי טעמא דרבי מאיר קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי ואמר רחמנא תם חייב דלעביד ליה שמירה פחותה. הדר אמר רחמנא ולא ישמרנו גבי מועד דנעביד ליה שמירה מעולה. וילף נגיחה לתם נגיחה למועד. ורבי יהודה סבר סתם שוורים בחזקת שימור קיימי אמר רחמנא תם משלם דנעביד ליה שמירה מעולה [הדר אמר רחמנא וכו'] הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט מיעטיה רחמנא לשמירה מעולה וכי תימא נגיחה לתם נגיחה למועד הא מיעט רחמנא ולא ישמרנו לזה ולא לאחר. והא מיבעיא ליה ללאו אם כן נכתוב רחמנא ולא ישמור מאי ולא ישמרנו לזה ולא לאחר:

השור יסקל וגם בעליו יומת. תנו רבנן שור שהמית עד שלא נגמר דינו החזירו שומר לבעליו מוחזר משנגמר דינו החזירו אינו מוחזר. רבנן סברי אין גומרין דינו שלא בפניו דאמר ליה אי אהדרתי ניהליה הוה מערקנא ליה לאגמא והשתא אתפיסתיה לתוראי בידא דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה. ורבי יעקב סבר גומרין דינו טעמא דרבנן השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים בפניהם אף שור בפניו. ורבי יעקב סבר בשלמא בעלים בני טענתא נינהו. אלא שור בר טענה הוא. נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם פטור הא נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב. מתניתין דלא כרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמתכוין ליה אף שור נמי אמר קרא וארב לו עד שיתכוין ליה: