Dibur_hamatchil על שמות 22:1

תנו רבנן אם ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר. או אינו אלא בגנב עצמו. כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי עצמו אמור הא מה אני מקיים אם ימצא הגנב הוי אומר בטוען טענת גנב הכתוב מדבר. תניא אידך אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר או אינו אלא בטוען טענת גנב כשהוא אומר אם לא ימצא הגנב הרי טוען טענת גנב אמור הא מה אני מקיים אם ימצא הגנב בגנב עצמו הכתוב מדבר. דכולי עלמא מיהת אם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב הכתוב מדבר. מאי משמע אמר רבא אם לא ימצא כמה שטען אלא הוא עצמו גנבו ישלם שנים. וממאי דבשבועה דכתיב ונקרב בעל הבית אל האלקים בשבועה. או אינו אלא לדין. נאמר שליחות יד למעלה ונאמר שליחות יד למטה מה להלן לשבועה אף כאן לשבועה. בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב וכו' תרי קראי למה לי. חד למעוטי טוען טענת אבד. ואידך נפקא ליה מגנב הגנב. ואידך מיבעיא ליה לכדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון וטבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואידך דר' חייא בר אבא מנא ליה אמר לך היקשא הוא ואין משיבין על ההיקש. בשלמא למאן דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב נפקא ליה גנב עצמו מהכא אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב גנב עצמו מנא ליה, וכי תימא לייתה בקל וחומר מטוען טענת גנב דיו לבוא מן הדין להיות כנדון מה להלן בשבועה אף כאן בשבועה, נפקא ליה מהמצא תמצא בידו וגו' וכדתנא תנא דבי רבי ישמעאל במים במים שני פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה מיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי. אי הכי כל הני פרטי למה לי חד למעוטי עבדים וחד למעוטי שטרות, גנבה וחיים לכדרב דאמר אחייה לקרן כעין שגנב. ואידך אם המצא תמצא מיבעיא ליה לכדרבא בר אהילאי דמודה בקנס פטור. והמצא בעדים תמצא בדיינין פרט למרשיע את עצמו. ואידך נפקא ליה מאשר ירשיעון אלקים ולא המרשיע את עצמו. ואידך מיבעיא ליה למודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור. ואידך קסבר מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב. בשלמא אם המצא תמצא לכדרבא בר אהילאי אלא שור ושה חמור למה לי לכדתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה. והאי אם המצא תמצא להכי הוא דאתא האי מיבעיא ליה לכדתניא אם המצא תמצא בידו אין לי אלא ידו וכו' אמרי אם כן ניכתוב או המצא המצא או תמצא תמצא מדשני קרא בדבוריה שמע מינה תרתי: