Dibur_hamatchil על שמות 22:4

מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית קל וחומר להקדש. ורבי ישמעאל אכל שמנה משלם שמנה אכל כחושה משלם שמנה. הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק. ובהא קמיפלגי רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן ורבי עקיבא סבר בדמזיק שיימינן. מאי טעמא דרבי ישמעאל נאמר שדה למעלה ונאמר שדה למטה מה שדה האמור למעלה דניזק אף שדה האמור למטה דניזק. ורבי עקיבא סבר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם דהאיך דקא משלם. ורבי ישמעאל אהני גזרה שוה ואהני קרא. אהני גזרה שוה כדקאמרינן ואהני קרא כגון דאית ליה עידית וזיבורית למזיק ועידית לניזק ולא שויא זיבורית דמזיק כעידית דניזק דלא מצי אמר ליה תא גבי מזיבורית אלא גבי ממיטב. רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב וכו'. מאי קל וחומר להקדש אילימא דנגחיה תורא דידן לתורא דהקדש שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של הקדש. רבי עקיבא סבר לה כרבי שמעון בן מנסיא דאמר שור של הקדש שנגח שור של הדיוט פטור שור של הדיוט שנגח שור של הקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם. רמי ליה אביי לרבא כתיב מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב אין מידי אחרינא לא והתניא ישיב לרבות שוה כסף אפילו סובין:

ובער בשדה אחר וגו' ירדה כדרכה והזיקה משלם מה שהזיקה כיצד שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. רבי אומר אכלה פירות גמורים משלם פירות גמורים אם סאה סאה אם סאתים סאתים. מנא הני מילי אמר קרא ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב שדה אחרת. האי מיבעיא ליה בשדה אחר לאפוקי ברשות הרבים אם כן ניכתוב רחמנא בשדה חברו אי נמי בשדה של אחר מאי בשדה אחר מלמד ששמין על גב שדה אחרת. אימא כולו להכי הוא דאתא לאפוקי רשות הרבים מנא לן אם כן ליכתוב גבי תשלומין מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם [בשדה אחר] למה לי דכתב רחמנא גבי ובער שמע מינה תרתי. היכי שיימינן אמר ר' יוסי בר חנינא סאה בששים סאין חזקיה אמר קלח בששים קלחים רבי ינאי אמר תרקב בששים תרקבים ואין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק אלא בששים: