הלכה על במדבר 28:2

וכבר ידעת כי אין קיום הנפש בגוף ואין פעולותיה נגלות אלא באכילת הגוף, ומזה תבין ענין הקרבנות שהוא מסתרי התורה שכתוב בהם (במדבר כ״ח:ב׳) לאשי ריח ניחוח כי כח הנפש העליונה מתרבה ונוסף באישים באכילתן הקרבנות, וכן אמרו רז"ל את קרבני לחמי לאשי יכול לחמי ת"ל לאשי לאשי אתם נותנים, וזה מפני התקשרות הנפש במדות נקשרות כחות הנפש עם כחות הגוף. והבן פסוק שהזכיר נעים זמירות (תהילים ק״ג:א׳) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, ייחד הנעלמת לנעלם והננלה לנגלה והבן זה, כי כחות הפש אינם מתגלים ובאים לידי פעולה אלא על ידי הגוף א"כ הגוף הוא צורך גדול לפרסם מעלת הנפש ושלמותה:

וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים אוֹ עֲבָדִים מְבִיאִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. אֲבָל הָעַכּוּ''ם אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן אֶלָּא עוֹלוֹת בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב כה) "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם". אֲפִלּוּ עוֹלַת הָעוֹף מְקַבְּלִין מִן הַנָּכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן שְׁלָמִים וְלֹא מְנָחוֹת וְלֹא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. וְכֵן עוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת בְּנֵדֶר וּנְדָבָה אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן מִן הַנָּכְרִי כְּגוֹן עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מֵעוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוּם נֵדֶר וְלֹא מִשּׁוּם נְדָבָה:

בְּכָל יוֹם חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא מְעַט מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. וְנָהֲגוּ הָעָם לִקְרֹא (במדבר ו כב כז) ״בִּרְכַּת כֹּהֲנִים״. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין (במדבר כח ב) ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּיהֶן. וְקוֹרִין פְּרָקִים אוֹ הֲלָכוֹת מִן הַמִּשְׁנָה וּמִן הַבְּרַיְתּוֹת: