Parshanut על במדבר 28:2

לחמי לאשי. הנה הלחם סועד לבב האדם ומקשר הנפש להגוף, כן הקרבנות מקשרין משכן כבוד השם עם עמו ישראל, לכן נקראים לחם. וכתוב ברמב"ם הלכות שבועות נשבע שלא יאכל ז' ימים הוי שבועת שוא, לכן בתמיד ובפסח שכתוב כאלה תעשו כו' שבעת ימים כתוב לחם, שהוא מקיים משכן השי"ת תוך ישראל, כמו הלחם המוכרח בתוך ז' ימים. ובשלמים בפ' ויקרא כתוב לחם אצל צאן לא אצל בן בקר, משום דמרמז שמותר פסח הבא מן הכשבים ועזים, שעקרו לאכילה בפסח, ולכן נאכל בטומאה, ממנו מקריבין שלמים. ודו"ק.