שלחן של ארבע
וכן הכלי שמחתכין בו המאכל נקרא מאכלת על שם שמכלה ומשחית כלשון (דברים ז׳:ט״ז) ואכלת את כל העמים. ופסוק ויאכלו שהזכירה תורה במלאכי השרת יורה ע"ז כמו שדרשו חז"ל בשלשה בני הבקר שהביא להם אברהם ראשון ראשון מסתלק וכלה מעל השלחן, ואברהם המכיר בזה הביא מן בשר לרוב פעם אחר פעם כאדם המקריב ומרבה עולות למזבח, וכן באדם הראשון כתיב (בראשית ג׳:ו׳) ותתן גם לאישה עמה ויאכל, מלת ויאכל מפרסמת חטאו במעשה ובמחשבה, במעשה הוא שהפסיד הפרי מן האילן ואכלו כנגד מה שהוזהר עליו כי ביום אכלך ממנו וגו', מחשבה הוא שהשחית וקצץ ועשה מן הענף אילן בפני עצמו, וא"כ הכל בהשחתה וכליון בין בדבר הגופני בין בדבר השכלי, ונמצאת אומר מלת ואוכל כוללת השחתה בדבר השפל והשחתה בדבר העליון, כמו שכתוב (שמות לד) כי שחת עמך וכמו שנקרא ירבעם משחית לפי שהשחית וקצץ בנטיעות:
שלחן של ארבע
אין מסתכלין בשלחן בפני האוכל ולא בקערה ובמנה המונחת לפניו כדי שלא יתבייש. אין השמש אוכל בפני המסובין והן נותנין לו מכל תבשיל ותבשיל דרך הרחמנות כדי שיתישב לבו, אכל בעל הבית קודם האורח הרי זה מגונה. שנים שיושבין על השלחן הגדול פושט ידיו תחלה ואח"כ הקטן. והשולח ידו לפני גדול ממנו הרי זה גרגרן. מניחין פאה במעשה אילפס ואין מניחין במעשה קדרה. מעשה בר"י שהיה אכסניא אצל אשה אלמנה והביאה לפניו מעשה אילפס ולא הניח פאה, פעם ב' הקדיחתו מלח משך ידו ואכל לחם לבדו וכו', אמרה לו מפני מה הרבית בפת ומעטת בגריסין, מכאן אמר ר"י לעולם לא נצחני אדם חוץ מאשה אלמנה ותינוק ותינוקת: ומעשה בר"י שהיה מהלך בדרך בשדה ומצא נערה שהיתה יושבת בשדה אמר לה באיזה דרך אני הולך כו' א"ל זו הדרך לא כבשוה אלא לסטים כמותך. ושוב מעשה בר"י שהיה מהלך בדרך ומצא תינוק שהיה יושב על ב' דרכים א"ל בני מאיזה דרך אכנס לעיר, א"ל הרי שניהם לפניך זו ארוכה וקצרה זו קצרה וארוכה, הלך ר"י בקצרה וארוכה כיון שהגיע לחומת העיר ראה גנות ופרדסים שהם מקיפים העיר וחזר ר"י לאחוריו וראה התינוק יושב במקומו, א"ל בני לא כך אמרתי לך באיזה דרך אכנס לעיר א"ל גדול אתה זו היא חכמתך וגו', הלך ר"י ונשקו על ראשו אמר אשריכם ישראל שכלכם חכמים מגדוליכם ועד קטניכם.
שלחן של ארבע
רצה בעה"ב לשמש לאורחים הוא בעצמו הרשות בידו ואפי' היה בעה"ב ת"ח והטעם משום דאמרי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר וה' הולך לפניהם יומם, ומקשה התם הכי השתא הקב"ה עלמא דידיה הוא כו' הדר אמר תורה דיליה היא שנאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה. ועוד אמרו שם נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול. מעשה בר"א ור"י שהיו מסובין בבית משתה בנו של ר"ג הזקן ור"ג משקה אותם נתן לו כוס לר"א ולא קבלו לר"י וקבלו, א"ל ר"א מה זה ר"י אנו יושבין ור"ג ברבי עומד ומשקה עלינו, א"ל מצינו גדול ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו (בראשית יח) והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו ושמא תאמר כמלאכי השרת נדמו לו לא נדמו אלא כערביים ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו. אמר להם ר' צדוק עד מתי אתם מניחים כבודו ש"מ ועוסקים בכבוד של בריות, הקב"ה משיב הרוחות ומעלה נשיאים מוריד הטל ומצמיח אדמה ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו: