הלכה על בראשית 6:12: משנה תורה ופסיקה יהודית

משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

וְכֵן הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמֻּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהַנֶּעֱבָד אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״ב:כ״ה) "כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם" כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה פָּסוּל. וּבַעֲבֵרָה הוּא אוֹמֵר (בראשית ו׳:י״ב) "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר". וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב (שמות לב-ז) (דברים ט׳:י״ב) "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ". וְכֵן בְּהֵמָה וְעוֹף שֶׁהָרְגוּ אֶת הָאָדָם הֲרֵי הֵן כְּרוֹבֵעַ אוֹ נִרְבָּע וּפְסוּלִין לַמִּזְבֵּחַ:
שאל רבBookmarkShareCopy

שב שמעתתא

גם מסר הקב"ה לאדם ביום ברוא אותו כל הכחות מכל הברואים שנבראו מקדם תחתונים ועליונים ועליוני עליונים כולם נמסרו בידו אל אשר יחפוץ יטם ואם יצדק וימין אז זכו גם הם היצורים גדולים וקטנים להתעלס במעלתם ואם ישמאיל וירע מעשיו ח"ו אז ירדו גם הם במורד אשר הכין להם וכן מצינו בדור המבול בחטאת וזדון אדם ירדו כל הכתות הנבראים והיצורים דרי מעלה ודרי מטה השחית כל בשר דרכו על הארץ אפילו בהמה וחיה כמאמרם ז"ל מקצת המלאכים נפלו לארץ והורידו כבודן לעפר בפשעיהם ולזה מבואר ראשית מאמרינו אות א' בשעת הבריאה אמר הקב"ה למלאכים נעשה אדם כו' והגיד להם כי שם בלל ד' כל כתות הברואים ומשם נפוצו על כל העולמות והיצורים ולאשר יהיה רוח האדם ללכת על אופניו יסבו בלכתן ברצונו יעלה וברצונו יורידם וגם סיפר להם איך הוסיף לו חלק עצמותו כמאמרם ז"ל ע"פ ויפח באפיו כל הנופח מעצמותו נופח ומבואר בכתבי האר"י כשהאדם פוגם במצות ד' בחטאיו חלק האלהי ישוב למקומו הראשון ולא יתן כבודו לאחר וסר צלו מעליו ולזה כאשר אמר הקב"ה למלאכים נעשה אדם היינו שיתנו לו כולם חלקם להתעלות בעלייתו אמרו לו מה מעשיו אמר להם כך וכך היינו המעלה והמוריד על ידו יסבו הכתות ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו והשיבוהו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו פי' על חטאיו כי אז ותחסרהו מעט מאלהים פי' החלק האלהי אשר הפחת באפיו ישוב אליך ורק אנחנו נשאר ברעתו ברשתו נלכד תמשילהו במעשי ידיך כי נתת לו הממשלה להטות אותנו לרצונו הרע ולעשות עמנו כחפצו ורצונו כאדם העושה בשלו על כן לא הסכימו על בריאתו כי אמרו לא ייטיב לנו אף לא ירע עד שגזרה חכמתו ית' בבריאת האדם להחיות עם רב כיום הזה המוני מעלה ודרי מטה להטותם לתחיה עצמיית כי כל מעשה האדם למעשיהם יחשב כי בקרבו מצורפים כל הנבראים הנ"ל וע"כ גם הם בנתינת באר וזה עיקר הבריאה.
שאל רבBookmarkShareCopy