משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות
כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בּוֹ הַחַטָּאת הַנֶּאֱכֶלֶת טָעוּן שְׁבִירָה בָּעֲזָרָה. וּכְלִי מַתָּכוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בּוֹ טָעוּן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה בְּמַיִם בָּעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו כא) "וּכְלִי חֶרֶס אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר". אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כָּאן (ויקרא ז ו) (ויקרא טז כד) "בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ" הֲרֵי דִּינָן כְּדִין הַכִּבּוּס. מָה כִּבּוּס הַבֶּגֶד בַּקֹּדֶשׁ אַף שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס וּשְׁטִיפַת כְּלִי מַתָּכוֹת וּמְרִיקָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ. וְאֶחָד כְּלִי שֶׁבִּשֵּׁל בּוֹ אוֹ כְּלִי שֶׁהֶעֱרָה לְתוֹכוֹ רוֹתֵחַ:
ספר החינוך
כבר אמרנו כי משרשי הקרבן להשפיל הנפש החוטאת, כחטאת כאשם תורה אחת להם (ויקרא ז ו). אינני צריך להחזירו על כל אחד ואחד.