הלכה על חגי 2:9

הַהֵיכָל שֶׁבָּנוּ בְּנֵי גּוֹלָה הָיָה מֵאָה אַמָּה עַל מֵאָה אַמָּה עַל רוּם מֵאָה. וְכֵן הָיְתָה מִדַּת רוּמוֹ. בָּנוּ גֹּבַהּ שֵׁשׁ אַמּוֹת אָטוּם סָתוּם כְּמוֹ יְסוֹד לוֹ. וְרוּם כָּתְלֵי הַבַּיִת אַרְבָּעִים אַמָּה וְרוּם הַכִּיּוּר שֶׁבַּתִּקְרָה אַמָּה וְעַל גַּבָּיו גֹּבַהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת פָּנוּי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַדֶּלֶף וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית דִּילְפָא. וָעֳבִי הַתִּקְרָה שֶׁעַל גַּבֵּי בֵּית דִּילְפָא אַמָּה. וּמַעֲזִיבָה גֹּבַהּ אַמָּה. וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ כְּתָלֶיהָ אַרְבָּעִים אַמָּה. וּבְגַגָּהּ גֹּבַהּ אַמָּה כִּיּוּר וְאַמָּתַיִם גֹּבַהּ בֵּית דִּילְפָא וְאַמָּה תִּקְרָה וְאַמָּה מַעֲזִיבָה וְגֹבַהּ הַמַּעֲקֶה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְטַס שֶׁל בַּרְזֶל כְּמוֹ סַיִף גָּבְהוֹ אַמָּה עַל גַּבֵּי הַמַּעֲקֶה סָבִיב כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנוּחוּ עָלָיו הָעוֹפוֹת וְהוּא הַנִּקְרָא כָּלֶה עוֹרֵב. הֲרֵי הַכּל מֵאָה אַמָּה:

שכט.
מפני חטאינו. לכך מזכירין בכאן קרבנות מוסף. שהמוסף עצמו קרבן. ואין נכון לומר. ואין אנו יכולין לעלות ולראות. שלא נתחייבו בעולה ראייה אלא בג' רגלים בלבד: אלא יאמר ואין אנו יכולין לעשות חובותינו. כו': בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. כד"א השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה. כי אם במקום אשר יבחר י"י (דברים י״ב:י״ג-י״ד). מלך רחמן שתשוב אותנו לארץ ותרחם עלינו. ותגדל כבודו. של בית המקדש. כד"א גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון (חגי ב׳:ט׳). והופע והנשא עלינו לעיני כל חי. בגלוי. כד"א שבתי לירושלם ברחמים (זכריה א׳:ט״ז). וכת' ושב י"י אלהיך את שבותך וגו' (דברים ל׳:ג׳). וקרב פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ. כד"א ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ (ישעיהו י״א:י״ב):