הלכה על ירמיהו 4:23

ואשר הביא זה המפרש בצרה הזאת בעבור שחשבו רבים כי ״בראשית ברא אלהים״ (שם א א) כאלו כתוב ״בראשית בְּרֹא אלהים את השמים ואת הארץ, הארץ היתה תהו ובהו״, שהיתה נעדרת, והטעם שאיננה. והחשך העדר האור והטעם איננו.²⁶ ״החשך איננו כלום רק העדר האור״ (פירוש ישעיה מה ז). וזה הפירוש איננו נכון כלל. כי מה צורך היה לו להזכיר השמים אחר שלא פירש אם היו תהו כמו הארץ? ועוד מדרך הלשון מה הטעם לתוספת הוי״ו?²⁷ ״האומר כי פירושו ׳בראשית ברוא האלהים (ו)הארץ היתה תהו׳, איננו נכון. כי היה ראוי שיחל ׳ראשית׳, כמו ׳ה׳ קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח כב). ועוד, מה טעם לו״ו ׳והארץ׳? ועוד, למה הזכיר הארץ לבדה והניח השמים? ועוד, ראינו כי הנביא אומר ׳ראיתי את הארץ והנה תהו׳ (ירמיה ד כג), והנעדר איננו נראה״ (שיטה אחרת לבראשית א א, עמ׳ קנה). ואין כמו זאת הווי״ן הנוספים בפועלים, כמו ״ביום השלישי וישא אברהם את עיניו״ (שם כב ד), ״ויעזב את עבדיו״ (שמות ט כא), כי הם כפ״א רפה בלשון ישמעאל,²⁸ ״וי״ו ׳ולא עליהם יהיה הגשם׳ כפ״ה רפה בלשון ישמעאל. וכמוהו ׳ביום השלישי וישא אברהם את עיניו׳ (בראשית כב ד), ׳ויעזוב את עבדיו׳ (שמות ט כא), ׳והאבן הזאת׳ (בראשית כח כב). ואין יכולת באדם לפרש זאת בלשון אחרת, כי לא ימצא זה הלשון כי אם בלשון ישמעאל ובלשון הקודש״ (פירוש זכריה יד יז). שמתכונת לשונם כלשון הקדש.²⁹ ״לשון ישמעאל קרוב מאד ללשון הקדש, כי בנייניו ואותיות יהו״א והמשרתים ונפעל והתפעל והסמיכות דרך אחת לשתיהן, וכן בחשבון, ויותר מחצי הלשון ימצא כמוהו בלשון הקדש״ (פירוש שיר השירים ח יא, הפעם הראשונה). ובשמות אין וי״ו נוסף.³⁰ אולם בפירושו לבראשית א א (עמ׳ יד) כתב: ״אל תתמה על וי״ו ׳והארץ׳, כי פירושו כפ״א רפה בלשון ישמעאל״. וכן כתב בפירושו לויקרא ז טז: ״וי״ו ׳והנותר ממנו׳ כפ״א רפה בלשון ישמעאל, וכמוהו ׳ויעזוב את עבדיו׳ (שמות ט כא), גם ׳והארץ היתה תהו ובהו׳ (בראשית א ב)״. ועוד, כי לפי הפירוש הזה לא יהיו הרוח והמים נבראים, וכתוב בספר תהלות על שניהם ״כי הוא צוה ונבראו״ (קמח ה).³¹ לשון הכתוב ״הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים. יהללו את שם ה׳ כי הוא צוה ונבראו״, ופירש שם ראב״ע: ״הזכיר שמי השמים והוא כדור אש שהוא סמוך אל כדור הלבנה, ואחר כן הזכיר כדור הסגריר — ׳והמים אשר מעל השמים׳. עד כה גבול העולם העליון״. גם החשך נברא, וכן כתוב ״יוצר אור ובורא חשך״ (ישעיה מה ז).³² ״אין מלת ׳ברא׳ כאשר חשבו רבים לעשות את שאינו ישנו…ומלת ׳ברא׳ כמו ׳וברא אותהן׳ (יחזקאל כג מז), לשון חתוך וגזרה, ואם זאת הגזרה מבנין הכבד. על כן כתוב ׳בורא קצות הארץ׳ (ישעיה מ כח) בעבור כי הקצוות אינן גופות. וככה ׳ובורא חשך׳ (שם מה ז), כי החשך איננו דבר רק הוא העדרת דבר. ובעל ספר יצירה יקראנה ׳תמורה׳, ׳תמורת חיים מות, תמורת עושר עוני, תמורת חכמה אולת׳ (פרק ד משנה א). והצל איננו דבר רק דמות העדרת דבר״ (שיטה אחרת לבראשית א א, עמ׳ קנה-קנו). כמו כן כתב בפירושו לישעיה מה ז: ״ובורא חשך — מגזרת בריאה, כטעם גזירה, כי החשך איננו כלום רק העדר האור״.

ופירוש ״היתה תהו ובהו״ (בראשית א ב) — שלא היה בה אדם ובהמה, כאשר פירש ירמיה ״ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו״ (ד כג), ופירש הטעם אחר כך ״ראיתי והנה אין האדם״ (שם ד כה) ו״בהמה״ (שם ט ט).⁴⁰ ״ראינו כי הנביא אומר ׳ראיתי את הארץ והנה תהו׳ (ירמיה ד כג), והנעדר איננו נראה. גם הנביא פירש דבריו, והוא כי אין אדם ולא בהמה ועוף, כי משפט הנביאים לדבר ככה״ (שיטה אחרת לבראשית א א, עמ׳ קנה). גם רבי שמואל בן מאיר (רשב״ם) פירש כדברי ראב״ע: ״בראשית ברא אלהים וגו׳, כלומר, בתחילת בריאת שמים וארץ, כלומר, בעת שנבראו כבר השמים העליונים והארץ, הן זמן מרובה הן זמן מועט, אז ׳והארץ היתה׳, הבנויה כבר היתה ׳תהו ובהו׳, שלא היה בם שום דבר, כדכתיב בירמיה ׳ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם…ראיתי והנה אין האדם׳ (ד כג-כה), ׳מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׳ (שם ט ט). וזהו ׳תהו ובהו׳, חורבו מאין יושב״ (פירוש בראשית א א). וכן ״כאור שבעת הימים״ (ישעיה ל כו) פירוש ״שבעתים״ (שם).⁴¹ לשון הכתוב ״והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים, כאור שבעת הימים״, ופירש שם ראב״ע: ״שבעתים — פירושו כאשר פירש הנביא, ׳כאור שבעת הימים׳, והטעם כאור שבעת הימים מחובר״. כמו ״אשר אהיה״ (שמות ג יד) פירוש ״אהיה״ (שם).⁴² ״׳אהיה׳, פירושו ׳אשר אהיה׳״ (פירוש ראב״ע על אתר). וכבר פרשתי יסוד ״שבעתים״.⁴³ ״לפי דעתי שהיום הראשון היה אור ולא היה גדול. וביום השני גדל עד היותו סבת הרקיע ונראתה היבשה. וביום השלישי גדל עד שקבלה הארץ כח עליון להצמיח. וביום הרביעי גדל עד שנראו המאורות והכוכבים. וביום החמישי גדל עד שקבלו המים כח לשרוץ נפש חיה. וביום הששי גדל עד שקבלה הארץ כח להוציא בהמה וחיה. וביום השביעי היה שלם. וזה הטעם ׳יהיה שבעתים׳ (ישעיה ל כו), שבע פעמים. על כן אחריו ׳כאור שבעת הימים׳ (שם)״ (שיטה אחרת לבראשית א יד, עמ׳ קסא). וקדמונינו רמזוהו שאמרו ברביעי נתלו המאורות (חגיגה יב א). ומה נכבדה מלת ״נתלו״ למבין.⁴⁴ רבי יוסף טוב עלם פירש שלדעת ראב״ע המאורת כבר היו מקודם מעשה בראשית, ובשעת מעשה בראשית נתלו ברקיע. והיינו משום שמעשה בראשית הכתוב בתורה מספר רק על בריאת העולם התחתון ולא על בריאת גופי העולם העליון (צפנת פענח, חלק א, עמ׳ 28). והנה דברי ירמיהו מכחישין דברי האומרים כי ״תהו ובהו״ — שאין שם ארץ.