Chasidut על ירמיהו 4:23

(בראשית א ב) ובהו, זה מלכות מדי (ב"ר פ"ב ד'). לפי הקדמה הנ"ל נמצא גלות מדי נגד בינה דקדושה, וגלות מד"י בהיפוך בקליפה, וכבר ידעת שמבינה יצאו ה"ו הם זעיר ונוקב', ומרמז בקדושה ב"ו ה"ו, ובקליפה זה לעומת זה לשון שממון בה"ו (ירמיה ד כג). וכבר נודע מכתבי האר"י ז"ל שהנס על ידי אסתר שהוא בחינת מלכות דיסוד דתבונה והבן, על כן לדעתי לזה היו גליות בב"ל ומד"י תכופין זה לזה בלי הפסק, כי בקדושה הם גם כן ריעים דלא מתפרשין. והנה הראיה מלשון ויבהיל"ו (אסתר ו יד), בגימטריא במד"י בה"ו, והש"י יצילנו משגיאות. והנה להיות בקדושה אם הבנים כנודע, על כן נגדה בקליפה היינו בגלות מדי נגזר על שונאי ישראל להרג ולאבד מנער וכו' טף ונשים וכו' (אסתר ג יג), והש"י הצילנו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם (אסתר ט א), והבן:

במדרש בתחלת בריאת עולם צפה הקב"ה מעשיהם של רשעים ומעשיהם של צדיקים והארץ היתה תוהו זו מעשיהם של רשעים ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים אבל איני יודע איזה טוב בעיניו כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים כו' והוא תמוה מאד. מה ה"א לחפוץ במעשיהם של רשעים. ונראה בעזרתו ית' דהנה פירשנו על פסוק הודיעני נא את דרכיך כו' ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וחנותי כו' ורחמתי כו' ופירשנו בעזרת ית' כי הנה נח לא התפלל על דורו כי הי' נראה לו בשביל כבודו ית' שעברו על רצונו ראוים לזה וזה כבודו ית' ורצונו וכן אפשר גם משה רבינו ע"ה [היה נראה לו כן] עד שרמז לו ית' הניח' לי כידוע וזה שאל להודיע [לו] דרכו ית' מה רצונו אם בעבודתו ית' או בטובת ישראל גם אם אינם כדאי וזה עונהו ית' וחנותי כו' אע"פ שאינו כדאי כו' וכן ורחמתי והלשון כפול אשר אחון אשר ארחם לפי פשוטו דהנה השי"ת רוצה בקיום עולם הגם שחפץ חסד הוא [אעפ"כ] אינו נותן חסד לרשעים שרוצים לאבד את העולם כי זה לא הוה חנינה ולא רחמנות ליתן חסד או רחמים חלילה לאשר עומד נגד רבים מבני ישראל או נגד צדיקים המגינים על ישראל או על המתפללים עליהם. כ"א עושה חסד לאשר נקרא חסד הוא וזה וחנותי את אשר אחון שתקרא חנינה וכן ורחמתי כו' וזה י"ל כאן דהנה פירשו רז"ל על פסוק (ירמיהו ד' כ"ג) ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו שקאי על החורבן כן נמי י"ל כאן מעשיהם של רשעים הם שונאי ישראל המצירים ורוצים לגמור ולהעניש. והגם שודאי אין יסורין בלא עון ומעשיהם [של צדיקים] הוא יהי אור הוא חסד להיות רק טוב לישראל ואיגי יודע במה חפץ. פי' איזה רצונו ית' יותר אם להעניש את החוטאים הוא כבודו ואם במעשיהם של צדיקים שרוצים לבטל הגזרות ומעשיהם של רשעים. וכשאלות משה רבינו ע"ה כנ"ל כשהוא אומר וירא כו' כי טוב הוי במעשיהם של צדיקים חפץ יותר כנ"ל שהשיב וחנותי כו' גם זה בתחלת בריאת עולם הי' כן:

תהו ובהו (בראשית א ב). ב' דסמיכי דין, ואידך ראיתי את הארץ והנה ת"הו וב"הו (ירמיה ד כג) הנאמר בגלות בבל. דרשו חז"ל (ב"ר פ"ב ד') תה"ו זה מלכות בבל, ובה"ו זה מלכות מדי, וח"שך זה מלכות יון כו'. והנה תהו ובהו בבריאת עולם היו סמוכים יחד, כן גלות ב"בל ומ"די היו סמוכים ביחד שלא היתה גאולה מפסקת ביניהם, מה שאין כן בין מדי ליון ובין יון לאדום: