הלכה על ירמיהו 44:17

כן לא אדבר ממעוטי תורה וגסי הרוח, באמרם כי ינוח עליהם הרוח: אכן גם על הנודעים בשם לתמימי דרך, כי גם עליהם יעבר ענין הרע הזה, כי יצר הענין הרע לא רק בחמדת ממון הטבוע בצלמי כסף וזהב ונחשת יתלבש לחמדה, כי אם לכל אשר ישים כסלו בו, בזה התלבש והתעטף יצר לב האדם לומר אלהיו למעשה ידיו, וכאשר ענו בעלי הנשים המקטרות את ירמי' הנביא (ירמי' מד) בדמותם כי יטיבו להם ושמו כסלם במלכת השמים, אמרו עשה נעשה את כל הדבר וגו' לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים ונשבע להם ונהיה טובים, וכן דימו שבחדלם לקטר חסרו כל והנשים המקטרות לא מבלעדי אנשיהן עשו לה כונים להעציבה: