מדרש על ירמיהו 44:17

(שם) "בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת וְהִתְעַוְּתוּ" וְגוֹ'. "שֹׁמְרֵי הַבַּיִת", אֵלּוּ הַכְּסָלִים וְהַצְּלָעוֹת. "וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל", אֵלּוּ שׁוֹקַיִם. "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת", אֵלּוּ שִׁנַּיִם. "וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת", אֵלּוּ עֵינַיִם. אָמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: מַאי טַעְמָא לָא אַתִּית לְבֵי אֲבִידָן? אָמַר לֵיהּ: טוּר תְּלַג, סַחֲרָנוֹהִי גְּלִידִין, כַּלְבּוֹהִי לָא נָבְחִין, טַחֲנוֹהִי לָא טָחֲנִין. דְּבֵי רַב אַמְרֵי: אַדְּלָא אֲבִידְנָא בָּחִישְׁנָא. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא אוֹמֵר: טָבָא תְּרֵי מִתְּלָת, וַי לָהּ לַחֲדָא דְּאַזְלָא וְלָא אַתְּיָא. מַאי הִיא? אָמַר רַב חִסְדָּא: יַנְקוּתָא. כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: יַנְקוּתָא, כְּלִילָא דְּוַרְדָּא. סָבוּתָא, כְּלִילָא דְּחִילְפֵי. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: דּוֹק בְּכָכֵי וְתִשְׁכַּח בְּנִגְרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו מ״ד:י״ז) "וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם, וַנִּהְיֶה טוֹבִים, וְרָעָה לֹא רָאִינוּ". אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל (לרבי יהושע) [לְרַב יְהוּדָה]: שִׁינְנָא, שָׁרִי שַׂקִּיךְ וְעַיִיל לַחְמָא. עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין, מִיכְלָא מַעֲלִי. מִכָּאן וָאֵילָךְ, מִשְׁתֵּי מַעֲלִי. אָמַר לֵיהּ הַהוּא גּוֹזָאָה לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: מֵהָכָא לְקַרְחִינָאָה כַּמָּה הֲוָה? אָמַר לֵיהּ כְּמֵהָכָא לְגוֹזִינָאָה. אָמַר לֵיהּ מִינָאָה: בַּרְחָא קַרְחָא, בְּאַרְבַּע. אָמַר לֵיהּ: עַקִּירָא שְׁלִיפָא, בִּתְמַנְיָא. חַזְיֵיהּ דְּלָא סַיִים מְסָאנֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: דְּעַל סוּס, מֶלֶךְ. דְּעַל חֲמוֹר, בֶּן חוֹרִין. וּדְמִנְעֲלֵי בְּרַגְלוֹהִי, בַּר אִינִישׁ. דְּלָא הָא וְלָא הָא, דְּחָפִיר וְקָבִיר טָב מִינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: גּוֹזָא גּוֹזָא, תְּלָת אָמַרְתְּ לִי, תְּלָת אַמְרֵי לָךְ: הַדְרַת פָּנִים, זָקָן. שִׂמְחַת לֵב, אִשָּׁה. (תהילים קכ״ז:ג׳) "נַחֲלַת ה', בָּנִים", בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁמְּנָעוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ מִכֻּלָּם. אָמַר לֵיהּ: קַרְחָא, מַצּוּיָינָא? אָמַר לֵיהּ: עַקִּירָא שְׁלִיפָא, תּוֹכֵחָא?! אָמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מִפְּנֵי מַה לֹּא הִקְבַּלְנוּ פָּנֶיךָ בָּרֶגֶל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְבִּילוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ? אָמַר לֵיהּ: סְלָעִים (קטנים) נַעֲשׂוּ גְּבוֹהִים, קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים, מִשְּׁתַּיִם נַעֲשׂוּ שָׁלֹשׁ, מֵשִׂים שָׁלוֹם בַּבַּיִת בָּטֵל. (קהלת י״ב:ד׳) "וְסֻגְּרוּ דְּלָתַיִם בַּשּׁוּק", אֵלּוּ נְקָבָיו שֶׁל אָדָם. "בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה", בִּשְׁבִיל קֻרְקְבָן שֶׁאֵינוֹ טוֹחֵן. "וְיָקוֹם לְקוֹל הַצִּפּוֹר", שֶׁאֲפִלּוּ צִפּוֹר מְנָעַרַתּוֹ מִשְּׁנָתוֹ. "וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר", שֶׁאֲפִלּוּ קוֹל שִׁירִים וְשִׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה. אַף בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אָמַר לְדָוִד: (שמואל ב י״ט:ל״ו) "בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע"? מִכָּאן, שֶׁדַעְתָּן שֶׁל זְקֵנִים מִשְׁתַּנּוֹת. "אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה"? מִכָּאן, שֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְרַפְּטוֹת. (שם) "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת", מִכָּאן, שֶׁאָזְנֵיהֶם שֶׁל זְקֵנִים מִתְכַּבְּדוֹת. אָמַר רַב: בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי שַׁקְּרָא הֲוָה, דְּהַהִיא אַמְתָא דַּהֲוָאִי בֵּית רַבִּי, בַּת תִּשְׁעִים וְתַרְתֵּין שְׁנִין, וַהֲוָת טָעֲמָא קִידְרָא. רָבָא אָמַר: בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי שָׁטוּף בְּזִמָּה הֲוָה, וְכָל הַשָּׁטוּף בְּזִמָּה, זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו.