תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

הלכה על קהלת 1:4

בן איש חי

וזאת היתה חכמת אדם הראשון ששם שמות לכל בריה כפי חלקי היסודות הנזכרים (בראשית ב,יט). וכן כתב רבינו בחיי ז"ל שהשכיל אדם הראשון בחכמת האותיות לקרא השמות כפי טבעי הבריות בגבורה וקלות ואכזריות וכו' דכל המדות והכחות שבבריות באים ויוצאים מן היסודות שבהם עד כאן דבריו עיין שם. וזה שאמר לאלה מלשון אילי הארץ הם ישראל שהם במובחר אשר במן האדם תחלק הארץ הם היסודות שמכונים בשם "ארץ" כמו שכתבתי במקום אחר על פסוק (קהלת א,ד) "והארץ לעולם עומדת" "בנחלה" רוצה לומר בקביעות וקיום שהוא סוג נחלה במספר שמות רוצה לומר במספר המדרגות שיש באותיות השמות שלהם: ואמר עוד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקודיו יותן נחלתו נראה לי בס"ד כל אדם יש לו מחלה בנפשו וגופו שהיא זוהמת הנחש אך מי שהוא רב רוצה לומר גאה וגם רוח תרבה נחלתו היא זוהמת הנחש מלשון נחלה מכתך ומי שהוא מעט עצמו רוצה לומר עניו ושפל הנה זה ממילא תתמעט נחלתו היא מחלת הזוהמה ואמר עוד חידוש אחר איש לפי פקודיו יותר נחלתו פקודיו הם המצות שנצטוה בהם והוא כי מצינו שהאיש נצטוה במצות יותר מן האשה כי כל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות ולכן הזוהמה של הנחש באשה היא יותר מן האיש וכמו שכתב הגאון חיד"א ז"ל שם מורנו הרב חיים ויטל ז"ל ב"פתח עיניים) מסכת נדה הטעם שבלידת הזכר הכל שמחים אפילו המלאכים ובלידת הנקבה הכל עצבין מפני שבנקבה נפישא הזוהמה טפי מן הזכר יעוין שם ולכן העבד אע"פ שהוא זכר יש בו זוהמה כזוהמת האשה מפני שגם הוא אינו חייב במצות עשה שהזמן גרמא וזה שכתוב "איש לפי פקודיו" רוצה לומר לפי רוב מצות שיש לו יותן נחלתו לשון מחלה היא זוהמת הנחש מעת שנוצר דאמרו רבותינו ז"ל הקב"ה גוזר על טיפת הזרע זו זכר וזו נקבה כי הוא היודע שיש בטיפה ההיא חלק זוהמה טפי אז גוזר עליה שתהיה נקבה ואם חלק הזוהמה שלה מועט גוזר שתהיה זכר באופן כי המצות שתמצא באדם הם סימן על זוהמה שבו המעט היא אם רב: ולכן בני נח שאין להם אלא רק שבע מצות נפישא זוהמה בהו טובא כי אמרו רבותינו ז"ל בשבת (קמו.) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן אומות שלא עמדו על הר סיני לא פסקה והכונה ישראל שעמדו על הר סיני וקבלו תרי"ג מצות פסקה זוהמתם שנסתלקה הזוהמה ולא נשאר אלא מעט מן המעט אבל הגוים שלא עמדו על הר סיני לקבל מצות רבות אלא רק נשארו בחיוב שבע מצות שהיה להם מקודם לא פסקה זוהמתם אלא נשארה בהם ועל כן יש כמה דברים שהזהירו רז"ל בהם את ישראל משום סכנה כמו בשר עם דגים ומים של תקופה ומים שכונת המת וכיוצא דאין העכו"ם נזהרים בהם ועם כל זה אינם נזוקין והטעם כי מחמת רבוי הזוהמה שיש בהם חביל גופייהו שנעשה חומר גופם גס ועב כחומר בהמה ואין דברים אלו פועלים בהם וכיוצא בזה אמרו עבודה זרה דף ל"א הני ארמאי דשתו מים גלויים שיש בהם ארס נחש ולא מתו משום כיון דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו עיין שם והיינו דאכילת שקצים ורמשי עושה חומר גופם גס ועב כחומר בשר חמורים ואין פועל כח ארס הנחש המעורב במים בהם ולכן כל בר ישראל צריך ליזהר בכל דברים דחשו בהם רבותינו ז"ל משום נזקין בגוף האדם ואל יקח לעצמו ראיה ממה שרואה אצל העכו"ם דלא מזיקי מנייהו, כי ישראל הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב: אמרו חכמים חמירא סכנתא טפי מאיסורא שיש לחוש לספק סכנה טפי מספק איסור וכל אדם חייב לשמור עצמו ובני ביתו מכל ספק סכנה ונזקי הגוף הן אמת תמצא בכמה דברים שומר פתאים ה' אל יסמוך האדם על הנס דאם עושין לו נס מנכין מזכיותיו והאדם ישתדל לעשות שמירה כל מה שבידו לעשות והשם יתברך לא ימנע טוב, על כן נזכיר פה דברים שצריך האדם להשמר בהם משום סכנה ושאר נזקים אך נזכיר תחלה מה שחייבה תורתינו הקדושה ואח"כ נזכיר דברים דחשו בהם רבותינו ז"ל בתלמוד הקדוש;
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר חסידים

אחד ירא שמים חלה והיה בוכה בחליו אמר לא מפני הנאת עצמי אני בוכה אלא שכל זמן שהייתי חי הייתי מוכיח הרבים וכן משה רבינו עבור הנאתו לא אמר אעברה נא ואראה את הארץ וכי בעבור הנאתו היה מבקש אמר אם אני אהיה בארץ אני אזכה את ישראל והקב"ה ענהו ואמר אם צדיק מת וכיוצא בו עומד אחריו הרי כאלו לא מת וכתיב (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה וכתיב (קהלת א ה) וזרח השמש ובא השמש וכתיב (קהלת א ד) דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת וכתיב (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם כאלו הרב בחיים אבל מי שיודע מה שאין אחרים יודעים ולא למדם לתלמיד עליו כתיב (איוב ט ו) ועמודיה יתפלצון וזהו שנאמר המעתיק הרים אלו הרבנים ולא ידעו התלמידים מה שידע הרב והעתיק אותם אשר הפכם באפו ועמודיה יתפלצון רבי חנינא הוה מסתמיך על רבי חייא בר אבא על צפורי חמא כל עמא פריי (פי' רצין) אמר ליה מה כל עמא פריי אמר ליה ר' יוחנן יתיב ודרש בי מדרשא רבי בנייה וכל עמא פריי משמעיה אמר ליה בריך רחמנא דחמייה ליה פריי עד דאנא בחיין ולמדין וברך הקב"ה שזיכהו לראות המעתיק הרים הורים אלו הרבנים על זה נאמר (איוב ט ה) המעתיק הרים ולא ידעו ועמודיה יתפלצון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא